אביב הראל
משרד עורך דין | 03-6950595
תמונה עזריאלי
תחומי עיסוק
דיני משפחה וירושה

גירושין

הדבר הנכון וההכרחי לעשות הוא בראש ובראשונה לפנות לייעוץ. בייעוץ לאחר קבלת כל העובדות הרלוונטיות יש להחליט בראש ובראשונה לאיזו ערכאה לפנות, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה לאיזו ערכה לפנות לפני הצד האחר היא רבת חשיבות בשל ההבדלים בין שתי הערכאות ובשל כך שמרגע שערכאה נטלה סמכות הרי היא תימשך לאורך כל הדרך בהתמלא תנאים מסוימים. לכל מקרה יש מאפיינים משלו ובשל מורכבות הנושאים והפסיקה הרבה יש לקבל החלטות כיצד לנהוג בכל מקרה ומקרה לגופו.


מזונות אישה

על פי הדין בארץ אדם חב במזונות בן הזוג שלו בהתאם לדין האישי החל עליו.

מהו גובה המזונות שאדם חייב לספק לאשתו וכיצד נקבע?

בהנחה שהמדובר בבני זוג יהודים, כעיקרון הבעל חייב להמשיך ולספק לאשתו את רמת החיים לה הרגיל אותה עד למועד הקרע.

מהו שיעור המזונות וכיצד נקבע?

שיעור המזונות צריך להיות כזה שיכסה את כל ההוצאות השוטפות של האשה במהלך הנישואין עד לפרטים הקטנים ביותר כגון הנעלה או קוסמטיקאית. כמו כל תביעה יש לספק ראיות להוכחת רמת החיים כגון חשבוניות, תדפיסים של חיוב בכרטיסי אשראי וכו', אבל גם בית המשפט פוסק על פי ניסיונו ומיטב שיפוטו.

האם בכל מקרה אשה זכאית למזונותיה?

לא. כשמתקיימים נסיבות השוללות מהאשה מזונות לדוגמא אם יש ראיות ברורות לבגידה או מעשי כיעור שאז האשה עלולה להפסיד את מזונותיה ואף את כתובתה.


מזונות ילדים

על פי הדין בארץ אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הדין החל עליו. למעשה זו החובה היחידה החלה עליו הוא לא חייב, בדך כלל, להיפגש עימם או לחנך אותם.

האם גבר שנפל קורבן לגניבת זרע" צריך לשלם מזונות בגין הילד בו לא רצה?

התשובה חד משמעית כן.

עד לאיזה גיל יש לשלם מזונות?

למעשה עד גיל 15 הגבר חייב במזונות ההכרחיים של הקטין שכוללים כמעט הכל: מזון, הלבשה, חינוך, צרכי רפואה וכן דמי טיפול ואת החלק היחסי במדור. מגיל 18 ועד לגיוס משלמים 1/3 ממה ששולם לפני כן עד לשחרור.

מה לגבי הוצאות כגון נסיעות לחו"ל וכיוצ"ב?

עד לגיל 15 החובה על האב אם ידו משגת ואין לאם מקורות הכנסה משל עצמה. מגיל 15 החישוב נמדד לפי הכנסות האב והאם.

האם הגבר חייב לשאת במזונות בהתאם ליכולתו הכלכלית?

על הגבר לשאת ללא שום קשר למצבו הכלכלי. אם הגבר איננו עובד אך הוא צעיר ובעל נכסים ניתן לגזור מכך את שיעור המזונות. בית המשפט יבדוק את יכולת ההשתכרות ואת נכסיו בכדי לקבוע את גובה המזונות.

אילו גורמים נוספים משפיעים על גבוה המזונות?

במקרים שנקבעת משמורת משותפת אז פוסקים מזונות נמוכים יותר בשיעור של 25% ואף למעלה מכך. כמו כן, מזונות צמודים למדד.

האם פסק דין של מזונות הוא סופי?

לא. ענייני מזונות לעולם עינם סופיים ובהתקיים תנאים מסוימים ניתן להקטין אותם.


משמורת ילדים

מיהו הורה משמורן?

ההורה המשמורן הוא זה אשר הילד מתגורר אצלו. שם ביתו. משם הוא יוצא ולשם חוזר.

כיצד נקבע ההורה המשמורן?

ההחלטה לגבי זהות ההורה המשמורן נקבעת על פי כמה פרמטרים שהראשון שבהם הוא "טובת הילד". לצורך כך בית המשפט ממנה עו"ס אשר מגישה תסקיר לאחר שקיבלה את כל האינפורמציה הדרושה. בית המשפט בדרך כלל מאמץ את מסקנות התסקיר אבל יש דרכים להתמודד עם המסקנות. במקרים אחרים בית המשפט ממנה אף פסיכולוג או איש מקצוע אחר למתן חוות דעת ובמקרים נדירים אף נפגש עם הקטין עצמו. על פי החוק קיימת חזקה שעד גיל 6 המשמורת היא לאם. כך גם על פי ההלכה בבית הדין הרבני. קיימים היום הליכי חקיקה לשינוי המצב הקיים ובכל מקרה לפי הפסיקה האחרונה של בתי המשפט הגישה היא שוויונית בין ההורים. זו חזקה שניתנת לסתירה ועל כך מתחוללים מאבקים בין בני הזוג. ההורה המשמורן הוא למעשה זה שהקטין גר אצלו בבית. משם הוא יוצא ולשם הוא חוזר במסגרת הסדרי הראיה אשר נקבעים תוך כדי ההליך. יש הרבה קריטריונים ולאחרונה אף פסיקת בתי המשפט הגמישה את הקריטריונים. מכאן חשיבות היעוץ הראשוני לגופו של עניין.


חלוקת רכוש

יש להבחין במקרה זה בין זוגות שנישאו לפני 1/1/1974 לבין זוגות שנישאו לאחר מכן וכן בשאלה האם קיים בין בני הזוג הסכם ממון. מקום שיש הסכם ממון נוהגים על פיו. במקרים מסוימים ניתן לבטל הסכם ממון. זוגות שנישאו לפני התאריך הקובע אז על פי הדין הם חולקים בכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, למעט מקרים מיוחדים. זוגות שנישאו לאחר מכן חולקים במה שנצבר במהלך הנישואין למעט נכסים שהיו לצדדים לפני הנישואין או שנתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. יש אפשרות גם לחלוקה לא שיוויונית בהתמלא תנאים מסוימים הקבועים בחוק. מה שקורה בפועל הוא שבית המשפט ממנה מומחה שנקרא "אקטואר" אשר זה תחום ההתמחות והוא מגיש דו"ח שממנו עולה השווי של כל הרכוש שנצבר לרבות שווי קרנות ופנסיות שנצברו בניכוי החובות שצברו בני הזוג. חשוב לציין כי זכויות או חובות שיצרו בני הזוג שייכים לשני בני הזוג גם אם הם רשומים על שם אחד מהם. כך לדוגמא: דירה שנרכשה במהלך הנישואין ונרשמה רק על שם אחד מבני הזוג משיקולים שונים אין זה אומר שהדירה רק של בן הזוג הרשום. היא שייכת לשניהם בחלקים שווים. אבל בן הזוג "הלא רשום" חייב לפנות אל בית המשפט בכדי לממש את זכותו. כך גם לגבי חשבון בנק המצוי בחובה ורשום רק על שם אחד מבני הזוג, לא יוכל בן הזוג השני להתנער מכך ("זה חוב שלו"), לעומת זאת בית המשפט קיבל את הטענה שחוב שמקורו בהימורים שהימר הבעל לא הוכר כחוב משותף.


הסכם ממון

בהסכם ממון, בני זוג יכולים להחליט בינהם כמעט כל דבר שנוגע לרכוש אך לא לגבי מזונות ילדים או משמורת. בשל חשיבותו של הסכם ממון לא די שמעלים אותו על הכתב וחותמים עליו אלא יש לאשר ראותו אצל נוטריון או בית המשפט או בית הדין לפני הנישואין ולאחר הנישואין ע"י בית המשפט או בית הדין בלבד. לאחר הנישואין ניתן להכריע גם בעניין המזונות. בני זוג שמתחתנים ולהם רכוש הרשום על שמם טרם הנישואין, טוב יעשו אם ישקלו את השימוש באמצעי הזה. אומנם יש צורך בהסכמה וביעוץ ראשוני אך לאור פסיקת בתי המשפט לאחרונה דווקא היעדרו של הסכם ממון עובדת כנגד צד המנסה להחריג נכס מהרכוש המשותף ולכן יש להביא זאת בחשבון.


ידועים בציבור

המעמד של הידועה בציבור הוא כמעט כולו דין שנוצר ע"י פסיקת בתי המשפט. ישנם חוקים המעניקים זכויות לידועה בציבור כדוגמת חוק הירושה שמאפשר לידועה בציבור לרשת ואף לתבוע מזונות מן העיזבון. לא מעט זוגות חיים ללא חופה וקידושין מכל מיני סיבות כגון: תפיסת עולם חילונית, זוגות שחיו יחד והחליטו לא להתחתן לאחר שנולדו ילדים. כמו כן זוגות שלא יכולים להתחתן על פי הדין הדתי: לדוגמא כהן וגרושה או כהן וגיורת. השוני נובע מכל הכרוך בהוכחת המעמד. בעוד שכשמדובר בבני זוג נשואים הרי המעמד לא מוכח ואיננו מצריך הוכחה, הרי שכשמדובר בידועים בציבור יש להוכיח בראש ובראשונה את המעמד על פי מבחנים וקריטריונים וזהו הליך מכריע. לאחר שבית המשפט משתכנע שהתקיימו בין הצדדים יחסים של ידועים בציבור, אז חל בינהם משטר של שיתוף, היינו כל החובות והזכויות שנצברו במהלך הקשר מחולקים שווה בשווה.


אימוץ

אימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ את אותן החובות והזכויות שיש להורים ביולוגיים כלפי ילדיהם ובאותו האופן האימוץ מבטל את החובות והזכויות שהיו להוריו הביולוגיים של המאומץ.

אימוץ חייב להיעשות על פי הליך משפטי והעיקרון שמנחה את בית המשפט הוא זכויות הילד המאומץ, צרכיו לרבות זכותו ליציבות שלא להעבירו בין מסגרות שונות.

לא ניתן לאמץ אדם שכבר מלאו לו 18 שנים. האימוץ חייב להיעשות ע"י שני בני הזוג, אך ניתן אחרת אם המאומץ אומץ בעבר ע"י אחד מבני הזוג או שהוא הורהו הביולוגי או אם ההורים הביולוגים נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה של ההורים. לא ניתן לאמץ מאומץ מדת שונה מדתו של המאמץ . חייב להיות הפרש גילאים של לפחות 18 שנים בין המאמץ למאומץ אך במקרים שקובע החוק ניתן לסטות מכך.

החוק קובע כי על ההורה הביולוגי לתת הסכמה למסירת ילד לאימוץ אולם ישנם מקרים שבהם בית משפט מכריז על אימוץ אף ללא הסכמת ההורה הביולוגי אם למשל לא ניתן לאתר אותו, נפטר או שההורה הביולוגי לא מטפל בילד או לא דואג לו או שהסירוב של ההורה למסור את הילד לאימוץ נובע ממטרה לא חוקית או לא מוסרית. הליך האימוץ הינו מורכב שמפוקח ע"י בית המשפט וגורמים מקצועיים


ירושה

על פי הדין, במדינת ישראל, כשאדם נפטר לבית עולמו יורשים אותו בדרך כלל צאצאיו ובן הזוג שלו, כפי שקובע החוק. כל זאת בהיעדר צוואה. ברגע שקיימת צוואה, והיא קוימה, הרכוש יחולק באופן שהתווה המנוח בצוואתו. במקים נדירים מתערב בית המשפט בקשר למיהות הזוכים שנקבעו בצוואה והדבר נעשה במקרים של אי חוקיות למשל, אם הזוכה על פי הצוואה הוא אדם אשר רצח את המצווה בכדי לרשת אותו הרי הצוואה לא תקוים והרוצח לא ירש אותו.

למה בכלל יש צורך בצוואה?

לצוואה יש חשיבות רבה בכמה אספקטים: המצווה יכול לצוות את רכושו למי שיחפץ ובאיזה אופן שיחפוץ; לא פעם, חרף הבעייתיות שבה וההתנצחויות בבתי המשפט בקשר אליה היא דווקא מונעת חיכוכים בין היורשים; היא נותנת מענה למי שהוא בעל רכוש רב בארץ ובחו"ל; היא נותנת מענה למי שהתחיל פרק ב' בחייו ויש לו ילדים מנישואין קודמים ועוד כהנה וכהנה.

כך לדוגמא אדם שנישא בשנית ולו ילדים מנישואין קודמים ואין לא ילדים מהקשר החדש ונפטר לבית עולמו מבלי שהניח צוואה הרי אשתו/בת זוגו החדשה תירש מחצית! מרכושו בעוד שילדיו כולם יחלקו במחצית השנייה, והדבר כולל את כל הרכוש גם כזה שהיה לו טרם נישואיו השניים. לא בטוח כלל שהמנוח היה רוצה בכך אך אין אפשרות אחרת. כך לדוגמא בן זוג שנבגד ע"י בן הזוג שלו ועומד לפתוח בהליכי גירושין, אזי בהיעדר צוואה בן הזוג ירש אותו אם לפתע מת באופן פתאומי. גם במקרה זה לא בטוח כלל שזה מה שהמנוח היה רוצה. כך לדוגמא מי שנפטר באופן פתאומי יורשים אותו בת הזוג וילדיו הקטינים ועתה כל פעולה ברכוש מקרקעין לדוגמא, מצריכה אישור של בית משפט שכן המדובר בקטינים וכך נפתחת חזית שלמה חדשה שהאלמנה צריכה להתמודד עימה ולא מן הנמנע שהמנוח היה נוהג אחרת גם כאן.

כיצד תוקפים צוואה והאם תמיד ניתן להתנגד לקיומה?

על פי רוב יורש שאיננו מרוצה או צאצא שהודר מן הצוואה ולא זוכה בדבר פונה בהליכים לתקיפת הצוואה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק ובפסיקה. מכאן החשיבות של הייעוץ הראשוני לגבי ההחלטה באם להתנגד לקיום של צוואה וכיצד, שכן ישנם מקרים בהם יש לנקוט בהליכים בכדי להגיע למצב שבו ניתן יהיה להתנגד לקיומה של צוואה.

תכנון של הצוואה או חלוקת העיזבון

תכנון נכון, מבעוד מועד יכול לפתור שורה של "תאונות" שיכולות להתרחש לאחר שהמנוח הלך לבית עולמו. עד כמה שהדבר ישמע מפתיע ישנם מקרים שבהם עדיף למנוח לחלק את העיזבון בעודו בחיים ובכך למנוע תביעות כנגד העיזבון. ישנם מקרים שבהם יורש היורש דירה או חלק מדירה, הדבר יוצר לו דווקא בעיה, עד כמה שהדבר ישמע מפתיע, שכן יש לכך השלכות מבחינת המיסים בהם יחויב אם ירכוש דירה אחרת. בעת הייעוץ יש לשקול גם את האפשרות של מינוי מנהל עיזבון אם מתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת. כך ניתן לשלוט על מינויו של מנהל העיזבון שאם לא כן ימונה אחר ע"י בית המשפט או בהסכמת היורשים.

מקרקעין

גם אדם אשר כף רגלו לא דרכה מעולם בבית משפט, ברוב המכריע של המקרים הוא זקוק לייעוץ וליווי משפטי ברכישת נכס מקרקעין. לרוב דירת מגורים. לא פעם משרדנו עוסק בתחום באופן עקיף לטיפול המשפטי בבית המשפט, כמנהלי עיזבון או כונסי נכסים, וכן לקוחות שפנו בשנית לצורך זה, ומכאן שבמהלך השנים נרכש ניסיון רב בתחום.

עסקת מקרקעין בנויה משלבים מקדימים שבה חשוב מאוד לבדוק את מצב הזכויות של הנכס, היכן הוא רשום (טאבו, מנהל, חברה משכנת וכו') ואופן הרישום. משרדינו נתקל לא אחת במקרים שלקוח היה משוכנע שהנכס רשום על שמו והסתבר שהוא רשום עדיין גם על שם גרושתו ואף רשומה משכנתא על הנכס. לא פעם הנכס לא רשום על שם המוכר ויש לעבור הליכי ירושה או לתקן טעויות שנפלו במרשם. במשרדינו נקבע לתופעה זו הכינוי: "נכסים הסובלים מהזנחה משפטית". הכוונה לאותם נכסים שמי שגר בהם שנים על גבי שנים ומשוכנע שהם בבעלותו המלאה ויכול למכור כהרף עין, נתקל במציאות מרה בעת המו"מ למכירה או חמור מכך, לאחר שנחתם חוזה ואז צפות הבעיות. מכאן שלאחר בדיקת מצב הזכויות ניתן להחליט משפטית אם ניתן להתקדם הלאה או לוותר על העניין. כעיקרון הגישה היא לנסות למצוא פיתרון לכל בעיה. כעיקרון יש שוני בין נכס לנכס, בין דירה לצמוד קרקע, בין נכס הרשום בטאבו או במנהל ישנן סוגיות נוספות.

לאחר מכן, בהנחה שניתן להתקדם. חשוב לקבל מהלקוח (מוכר או רוכש) אינפורמציה שהיא קריטית בכדי לתכנן את אופן ודרך ההצהרה על העסקה לרשות המיסים/מיסוי מקרקעין וזאת בכדי למנוע "תאונות מס".

בשלב החוזי, בהתאם לייצוג, מוכר או רוכש, יש לדאוג למעבר נקי ותקין של הזכויות והחזקה תוך הבטחת הכספים, התשלומים וכל המסמכים הדרושים לצורך השלמת העסקה.

הניסיון מלמד שאין עסקה פשוטה. יש עסקאות המצריכות פחות עבודה. יש עסקאות המצריכות פחות זמן, לא פעם מבחירה של הלקוח שבאופן מושכל החליט לדחות את הרישום הסופי. לא פעם עסקה שנראית על פניה לא בעייתית מתגלה כבעייתית בהמשך הדרך. ומכאן החשיבות של הליווי הצמוד.

לא פעם, לצערנו, אנו נתקלים במקרים בהם נוכלים, אפילו מתוחכמים, מפילים בפח אפילו עורכי דין מנוסים. גם בעניין הזה על עורך דין לתת מענה מתאים.

ליטיגציה כללית

משך השנים משרדנו ייצג לקוחות בתיקים שונים לרבות ולא רק בתיקי משפחה אלא גם בתיקים אזרחיים, פליליים ומשמעתיים (עורכי דין ורואה חשבון). לכל הליך סדרי הדין שלו "והשפה" שלו ולכן הטקטיקה שונה. כאמור משרדנו רכש ניסיון רב במגוון של ערכאות ולכל לקוח ניתן הטיפול האישי והקונקרטי המתבקש.

צור איתנו קשר
שלח את פנייתך אלינו ונחזור אליך בהקדם
שם מלא:
טלפון:
דוא"ל:
תוכן הפניה: