משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל

בישראל עלתה שאלה שחוזרת על עצמה בתיקי בית המשפט לאורך השנים: האם למערכת המשפט יש סמכות להכריע בסכסוכי משמורת בהם מעורבים קטינים השוהים בחו"ל דרך קבע? מאמר זה בוחן את הפסיקה התקדימית שנקבעה ביחס לסוגיה זו. ובו נתעמק במורכבות האופפת את סמכותה של מערכת המשפט בישראל במקרים כאלה, ונספק תובנות חשובות למי שמתמודד עם מצבים דומים.

 

מה אומר החוק בישראל על משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל?

במהלך השנים צצו בבתי המשפט בישראל מקרים רבים העוסקים בשאלה האם למערכת המשפטית בישראל יש סמכות להכריע בסכסוכי משמורת בהם מעורבים קטינים המתגוררים דרך קבע במדינה אחרת. תיק משמעותי שהוביל לפסיקה תקדימית בהקשר זה, נסוב סביב תביעת משמורת הנוגעת לקטינה שהתגוררה בחו"ל עם אמה.

את התביעה יזם האב, שביקש להעביר את המשמורת על הילדה מהאם המשמורנית לידיו. בית המשפט התמודד עם סוגיה מורכבת יותר מעבר לעניין המשמורת עצמו, דהיינו: האם למערכת המשפט בישראל יש באופן עקרוני סמכות לטפל בסכסוכי משמורת בהם מעורבים קטינים המתגוררים במדינה זרה? בפסקאות הבאות נבחן את נסיבות המקרה לבירור פסיקת בית המשפט בעניין סבוך זה.

 

הרקע לתביעת המשמורת על הקטינה הגרה בחו"ל

כאמור, תביעת משמורת זו הוגשה על ידי אביה של קטינה אשר היגרה עם אמה למדינה זרה. חשוב לציין כי הדבר אירע לאחר שנקבע ואושר הסכם המשמורת במהלך הליך הגירושין, המתיר לבת להגר לחו"ל עם אמה. ההסכם בין ההורים הקיף את כל הנושאים הרלוונטיים הקשורים להעברת הבת אל מחוץ לגבולות הארץ.

נקבע בו משך השהות של הבת עם אביה בישראל, אופן התקשורת בין הבת לאביה והסדר דמי המזונות. הסכם זה אושר רשמית על ידי בית המשפט לענייני משפחה בישראל, מה שהפך אותו למסמך משפטי מחייב. חשוב להדגיש כי הקטינה ואמה עברו לגור בחו"ל רק לאחר שהסכם הגירושין, לרבות הסדר המשמורת, אושר וקבל תוקף מלא על פי חוק.

ארבע שנים לאחר שהילדה ואמה עברו לחו"ל, ביקרה הבת בבית אביה בישראל. טרם חזרתה המתוכננת למעון החוץ, החליט האב להגיש בקשה לצו מניעה למניעת יציאתה של בתו מהארץ. כמו כן, הוא הגיש תלונה במשטרה נגד האם, בטענה כי הבת הודיעה לו על כך שחוותה אלימות מצד אמה המשמורנית ובן זוגה של האם בחו"ל, שגרמה לה לפחד ולמצוקה. בית המשפט נעתר לבקשת האב, וכתוצאה מכך עוכבה הילדה בישראל עד לבירור נסיבות המקרה.

 

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל – טענות הצדדים בתיק הנדון

בתגובה להגשת תביעת האב לבית המשפט, טענה האם כי בתה אינה מתגוררת בישראל במשך שנים, ובכך הטילה ספק בסמכותה של מערכת המשפט המקומית להתייחס לבקשת האב. זאת ועוד, האם הכחישה בתוקף את טענות האב בדבר אלימות כלפי הקטינה ואף הציגה במהלך ההליך בבית המשפט עדות של עובדת סוציאלית מהארץ בה התגוררה עם ילדה.

חוות דעת זו אישרה לכאורה כי הנערה במצב תקין ודחתה את הסבירות לאלימות או כל פגיעה כלפי הקטינה. בהמשך, לאחר שמיעת עדות הקטינה עצמה בעניין, החליט בית המשפט לדחות את בקשת האב למתן צו קבוע לעיכוב יציאת בתו מהארץ. כתוצאה מכך, האב בחר לפתוח בתביעה במרדף לקבלת משמורת מלאה על בתו.

טענות האב במקרה הנדון, היו כדלקמן:

  1. המשמורת שניתנה לאמה של הילדה הייתה מותנית בכך שהאב יקיים קשר רציף וקבוע עם הקטינה, לצד אחריות משותפת להחלטות משמעותיות בנוגע לגידול הילדה. התובע טען כי האם לא עמדה בהתחייבויותיה כמפורט בהסכם ההגירה, מה שגרם להפרה של הסדרי הראייה שנקבעו עם האב.
  2. לשתי המדינות המעורבות יש סמכות בינלאומית לטפל בסוגיית המשמורת על הבת, שכן הנתבעת (האם) הפרה את הסדר הראייה עם האב בטרם עברה לחו"ל עם הילדה.
  3. מאחר שבית המשפט בישראל אישר את הסכם ההגירה ותנאיו לגבי בתם המשותפת, התובע סבור שאין זה סביר שבית משפט אחר יהיה אחראי לפסיקה בעניין המשמורת.
  4. נוכח גילה של הקטינה והשינויים המהותיים בנסיבות חייה, יש מקום להפעיל את סעיף 76 (2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הדבר מקנה לבתי המשפט בישראל סמכות לדון בסוגיות הנוגעות לקטינים שאינם מתגוררים עוד בישראל, במידה ויתעורר צורך בתביעה כזו בישראל.
  5. לטענת האב, הקטינה עדיין מקיימת קשרים בישראל, שכן שני ההורים מוצאם מהארץ. בנוסף, היא נולדה והתגוררה בישראל לתקופה מסוימת, מבקרת בארץ פעמיים בשנה וזוכה לתמיכה כספית (מזונות) מאביה, הממשיך להתגורר בישראל.
  6. בהתחשב בהפרה לכאורה של הסכם ההגירה על ידי האם, האב טוען כי יש להתייחס לזכויותיו כהורה לילדה בישראל. הדבר נובע מחשש שבית משפט זר עלול שלא להכיר בזכויות ההורות של האב במידה שניתן לצפות לפי שיטת המשפט המקומית.

 

האם למערכת המשפט בישראל יש סמכות להכריע בתביעות משמורת הנוגעות לקטינים המתגוררים בחו"ל? 

טענת המשמורת שהציג האב בתיק הנ"ל מעלה את הסוגייה המורכבת הנבחנת כאן – האם למערכת המשפט בישראל יש סמכות לדון בסכסוכי משמורת הנוגעים לילדים שאינם מתגוררים בישראל. ככלל, למערכת המשפט הישראלית אין סמכות לטפל בתביעות משמורת הנוגעות לקטינים המתגוררים דרך קבע בחו"ל. עם זאת, לכלל זה ישנם חריגים, כמפורט בסעיף 76(2) לחוק הכשרות המשפטית. הוראה זו קובעת כי בתי המשפט במדינת ישראל מוסמכים לפעול לפי הפרק השני והשלישי לחוק זה בכל מקרה בו התעורר צורך בכך בישראל.

לפיכך, לבתי המשפט בישראל יש סמכות בינלאומית המבוססת על סעיף זה לטפל בתביעות משמורת הנוגעות לקטינים השוהים בחו"ל, אם יתעורר צורך לדון בנושא בישראל. כך למשל, זה עשוי להתרחש במצבים שבהם קטין הוצא מהארץ שלא כדין על ידי אחד ההורים.

אולם קביעת ה"צורך" המצדיק את התערבותה של מערכת המשפט המקומית היא שיקול פרטני הנעשה על בסיס כל מקרה לגופו. בית המשפט מעריך סוגיה זו, תוך התחשבות מרבית בטובת הילד, המשמשת עיקרון מנחה בענייני דיני משפחה במערכת המשפט בישראל.

 

הפסיקה התקדימית שהתקבלה בנושא משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל 

לגבי תביעת המשמורת בה עסקנו קודם לכן, הגיע בית המשפט לענייני משפחה למסקנה כי אין זה ראוי להתייחס לתביעת המשמורת הספציפית בישראל. למעשה, באמצעות פסיקות תקדימיות קודמות במקרים דומים, התבררה המשמעות של מתן אפשרות להכרעה בסכסוכי משמורת על ילדים קטינים במסגרת סביבת מגוריהם הקבועה, גם אם היא מחוץ לישראל.

 

לסיכום

השאלה האם למערכת המשפט בישראל יש סמכות להכריע בתביעות משמורת הנוגעות לקטינים השוהים דרך קבע בחו"ל, היא סוגיה מורכבת הדורשת בחינה מדוקדקת. בעוד שהעיקרון הכללי הוא שעניינים מסוג זה נמצאים מחוץ לתחום השיפוט של בתי המשפט בישראל, ישנם חריגים שבהם מתעורר הצורך בישראל, כהגדרתו בסעיף 76(2) לחוק הכשרות המשפטית. כל מקרה מוערך לגופו, כאשר טובת הילד היא העיקרון המנחה. 

אם אתם זקוקים לסיוע משפטי או יש לכם שאלות נוספות בנוגע לתביעות משמורת הנוגעות לקטינים המתגוררים בחו"ל, אל תהססו לפנות למשרד עורך דין אביב הראל, משרד עורכי דין מהימן ורב ניסיון בענייני דיני משפחה. הצוות המסור שלנו כאן כדי לספק לכם את ההכוונה והתמיכה שאתם זקוקים להן על מנת להיטיב עם ילדיכם ככל הניתן, גם לאחר הגירושין.

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל

רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
על מה דברנו כאן
אודות המחבר
עורך דין אביב הראל
עורך דין אביב הראל

עו"ד הראל רכש ניסיון עשיר בניהול וליווי סכסוכי ירושה מורכבים, ובניהול וליווי הליכי גירושין בכל ההיבטים הנוגעים לסכסוך משפחתי לרבות חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, ומלווה ומייצג את לקוחותיו בכל הערכאות המשפטיות במדינת ישראל.

לפייסבוק של עו"ד אביב | ליוטיוב של עו"ד אביב | לניווט למשרד עו"ד אביב הראל

מאמרים נוספים בנושא משמורת משותפת
השלכות בגידה על משמורת

בהליכי גירושין בין בני זוג עם ילדים, אחד הנושאים המרכזיים שעולים הוא נושא המשמורת על הילדים. בית המשפט בוחן מגוון שיקולים על מנת לקבוע מהי

קרא עוד »
משמורת של זוגות חד מיניים

הסכמי משמורת והסדרי ראייה נדונים בדרך כלל במסגרת הליכי גירושין בקרב זוגות נשואים. עם זאת, כאשר זוגות חד מיניים המגדלים ילדים יחד מחליטים להיפרד, הם

קרא עוד »
העברת משמורת מאב לאם

בעבר היה מקובל שהאם קיבלה אוטומטית משמורת בלעדית על הילדים בתיקי גירושין. עם זאת, החברה הישראלית הייתה עדה לשינוי משמעותי, עם מספר גדל והולך של

קרא עוד »
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 24 ביקורות
×
js_loader
הזינו את מספר הטלפון ושלחו לנו הודעה לוואטסאפ >>