המושג משמורת משותפת תמיד נראה לנו קצת מפחיד. בעיקר שבדרך כלל הוא מזכיר לנו סיטואציות של ריבים בין בני זוג, משפטים וסכסוכים מתוקשרים, ובעיקר, הרבה פגיעה בילדים לבסוף. אז מה זה משמורת משותפת? מה השתנה במהלך השנים? מה הקריטריונים למצב זה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
מה המשמעות של משמורת משותפת?
כשמדברים על המושג משמורת משותפת, בשונה ממשמורת בלעדית, במקרה הזה, שני ההורים אחראים על גידול הילדים, גם בעניין הזה, עורך דין נדרש לשם הסדרת ההסכם, כך שהסדרי השהות יאפשרו לכל הורה להיות עם ילדו באופן שווה, או יותר נכון באופן מתאים לסיטואציה הקיימת. זה מתבטא בעיקר בזמני שהות שווים.
הקריטריונים למשמורת משותפת – מתי נפסוק?
- מסוגלות הורית של שני ההורים: שני ההורים מסוגלים לטפל בילדיהם כראוי. הבירור יעשה לרוב רק אם יש טענה של אחד הצדדים כנגד המסוגלות ההורית של הצד השני. אם יתברר שאחד ההורים חסר מסוגלות הורית, הוא לא יהיה משמורן.
- רמה טובה של שיתוף פעולה בין שני ההורים: במשמורת משותפת נדרש שיתוף פעולה ברמה מאד גבוהה. לכן, זה תנאי חשוב לצורך משמורת משותפת.
- תפיסת הילדים את שני הבתים המרכזיים בחייהם: נדרש ששני הבתים יהיו מרכזיים בחיי הילדים, שהם יחושו בהם תחושת ביתיות ולא ארעיות.
- מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים: על מנת להפחית את הקושי במעברים ולאפשר לילדים להיות באותה סביבה חברתית בעת השהות אצל שני ההורים.
- הערכה הדדית בין ההורים. בפועל, כמעט אין מצבים מושלמים שכאלה. ביהמ"ש פוסקים משמורת משותפת גם בתנאים פחותים מאלה.
אחריותו של ההורה המשמורן
גבול אחריותו של ההורה למנוע ניכור הורי, מהווה דילמה לא קטנה בפסיקה הישראלית. בית המשפט בגישה שלהורה המשמורן יש אחריות, גם לגבי תקינות הקשר של הילדים עם ההורה שאינו משמורן, למשל אם ילד לא מוכן ללכת לבית ההורה האחר אז על ההורה המשמורן האחריות לדאוג לכך שיל לבית ההורה האחר ממש כפי שעליו לדאוג שהילד ילל חבית הספר.
שימוש לרעה בסמכות ההורית
יש לא מעט תיקים בהם ביהמ"ש מעביר את המשמורת מהורה א' להורה ב' במקרים בהם יש ניכור הורי כלפי הורה ב'. זה פתרון שאולי עשוי לסייע לחיזוק הקשר בין הילדים להורה ב', אבל הוא לא נטול קשיים.
הזכויות והחובות של ההורה במשמורת משותפת
בסוף, כנראה שאתכם, מלבד כמובן טובת הילד שעומדת בבסיס האינטרסים של כל הורה, כך לפחות אנחנו מקווים, מן הסתם מעניינת אתכם השאלה מה זה משנה עבורכם. אז, אין ספק שמשמורת משותפת משליכה על גובה המזונות. במקרים מעין אלה, הדרך הבטוחה ביותר להבטיח שתצאו גם עם הרגשה שדאגתם לטובת הילד, אך יחד עם זאת, יהיה מי שידאג לאינטרסים שלכם, היא להתייעץ עם עורך דין לדיני משפחה, או עורך דין הבקי בעניין משמורת משותפת.
הילד במשמורת משותפת
יש כאלה שרואים בכך יתרון, ויש כאלה שדווקא חיסרון, אך מבחינת הילד, משמורת משותפת פירושה שכל אחד מההורים מגלה מחויבות בחיי ילדו, עד כדי שהילד חש שיש לו בעצם שני בתים. בכל בית יש לו גם את המענה הפיזי המלא, אך גם את המענה הרגשי המלא. צריך לומר שזה לא קל בכלל, והמתח סביב השאלה האם משמורת משותפת היא המענה הנכון עבור הילדים, לא נעלם. צריך לומר גם כמובן, שזו לא רק שאלה משפטית, אלא, פעמים רבות, גם שאלה רגשית אינדיבידואלית עבור כל ילד, כשלא בטוח כלל שמה שנכון לילד אחד נכון לילד שני. מה שכן בטוח, שילד, כל ילד, צריך ודאות וביטחון בחייו.
כיום מדברים על אחריות הורית משותפת ולא משמורת משותפת. זה לא רק שינוי הטרמינולוגיה, אלא שינוי דרמטי בהתייחסות ההורים לאחריותם. אם עד כה, כל הליך גירושין כלל מאבק, לעיתים קשוח ולא סימפטי, של ההורים שהיה עליהם להוכיח את זכאותם לתואר "משמורן", לעומת ההורה האחר, הרי שכעת בעצם מדברים על מושג דומה יותר לאפוטרופסות, במצב זה, ברירת המחדל היא אפוטרופסות שווה לשני הצדדים. מה זה אומר בפועל? ההורים כבר לא צריכים להוכיח את ההגדרה ההורית עצמה, והתסקיר, אליו הם יישלחו, יהיה רלוונטי רק לדברים כמו חלוקת החגים בין ההורים וזמני השהות עצמם.
ובת הילדים דורשת שינוי בהליך. במקום תחרות הורים נוראית, שבוחנת את השאלה מי זוכה בתואר ההורה המשמורן, שמסמל בעצם את היותו הורה "מוצלח יותר", לעבור להגדרות אחרות, שנובעות מעמדה מהותית אחרת. כבר לא מדברים על משמורת, או משמורת משותפת, אלא בהגדרות אחרות, קונקרטיות יותר להתנהלות במצב מסוים. בסוף, ההנחה היא שהאחריות ההורית על הילדים היא תמיד משותפת, רק השאלה היא לגבי כל מיני פרטים ספציפיים, כגון זמנים מסוימים.
עיקר ההבדלים בחישוב המזונות במשמורת משותפת לפני ואחרי שנת 2017
להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בחישוב המזונות במשמורת משותפת לפני ואחרי המלצות ועדת שניט, על פי גיל הילדים:
גיל הילדים | לפני 2017 | אחרי 2017 |
עד גיל 6 | מזונות באחריות האב בלבד, ללא קשר למשמורת או ליכולות הכלכליות | ללא שינוי – מזונות באחריות האב בלבד |
גילאי 6-15 | האב אחראי על מימון הצרכים ההכרחיים, האם על הצרכים המשניים | חלוקת מזונות יחסית להכנסות שני ההורים |
מעל גיל 15 | הוצאות מחולקות פרופורציונלית להכנסות ההורים | חלוקת מזונות יחסית להכנסות שני ההורים |
עד גיל 18 ואף לאחר צבא | בתי משפט קבעו מזונות שיכסו צרכים עד גיל 18 ואף אחרי צבא |
העקרונות המנחים את קציבת המזונות לילדים בגילאי 6 עד 15 – לפני ואחרי ועדת שניט
להלן ריכוז העקרונות המנחים את קציבת המזונות לילדים בגילאי 6 עד 15, לפני ואחרי המלצות ועדת שניט שפורסמו בשנת 2017:
היבט | לפני ועדת שניט | אחרי ועדת שניט ועד היום |
שיטת חישוב | מבוססת על הדין העברי | מבוססת על ועדת שניט ופסקי דין |
חלוקת נטל | לא שוויונית | שוויונית |
גורמים כלכליים הנכנסים לחישוב | עקרונות הלכתיים | הכנסות שני ההורים |
זמני שהות | לא רלוונטי | רלוונטי |
כיסוי הוצאות מיוחדות | לא הוגדרה חלוקה אחידה | חלוקה שווה באמצעות הורה "מרכז" או חשבון בנק משותף לטובת הוצאות הילדים |
הערות נוספות:
- החל מ-2017, אם ההכנסות שוות במשמורת משותפת מגיל 6, ההוצאות השוטפות מתקזזות ויתר ההוצאות מחולקות שווה בשווה דרך חשבון משותף.
- למרות השינויים, אין לשנות הסכמי מזונות קודמים רק עקב שינוי ההלכה המשפטית, אלא רק אם חל שינוי משמעותי בנסיבות כמו פערי שכר גדולים.
איך מחשבים תשלום מזונות במשמורת משותפת?
באופן כללי מזונות ילדים, נקבעים בהתאם לדין העברי, כשהאב חייב לספק את כלל הצרכים של ילדיו עד גיל 15. דבר זה נקבע ללא קשר להסדר המשמורת. מה זה אומר צרכים הכרחיים. מזון, חינוך, ביגוד, וכל הדברים מעין אלה. הערכה עדכנית של צרכים כאלו כיום עומדת סביב 1,600 ₪ לחודש עבור ילד, וכן יש החלטות אחרות. מה שכן, המגמה בפסיקה כיום, ולכן מומלץ לכם להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה היא להתחשב בהכנסות ההורים, בזמנם הפנוי, ובשוויון בין ההורים.
לסיכום, משמורת משותפת, היא בעצם אחריות משותפת של שני ההורים, לכל צרכיהם של ילדיהם, הפיזיים והנפשיים. כאשר כל ילד זכאי להרגיש בבית בכל מקום בו הוא נמצא, של שני הוריו.
במשמורת בלעדית, רק הורה אחד אחראי על גידול הילדים ומבלה איתם את מרבית הזמן.
לעומת זאת, במשמורת משותפת שני ההורים אחראים במידה שווה על גידול הילדים, וזמני השהות מתחלקים ביניהם באופן שוויוני או מתאים לנסיבות. מעורבות שני ההורים חשובה כדי שלילד יהיה בית מרכזי אצל כל אחד מהם.
יש מספר קריטריונים מרכזיים שבתי המשפט בוחנים בבואם לפסוק משמורת משותפת: מסוגלות הורית של שני ההורים לטפל כראוי בילדים, רמה גבוהה של שיתוף פעולה ביניהם, תפיסת שני הבתים כמרכזיים ומשמעותיים עבור הילדים, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים ותקשורת אפקטיבית. עם זאת, לא תמיד כל התנאים מתקיימים באופן מושלם ולעתים נפסקת משמורת משותפת גם בתנאים פחות אידיאליים.
על ההורה המשמורן מוטלת אחריות לא רק לדאוג לצרכי הילדים בזמן שהותם אצלו, אלא גם לתקינות הקשר שלהם עם ההורה השני. למשל, אם ילד מסרב ללכת לבית ההורה השני, על ההורה המשמורן לדאוג שיעשה זאת, בדומה לאחריותו שהילד ילך לבית הספר. אי עמידה באחריות זו ופגיעה בקשר עם ההורה השני עלולה להיחשב לשימוש לרעה בסמכות ההורית.
מאז פרסום מסקנות ועדת שניט ב- 2017, למשמורת המשותפת יכולה להיות השפעה על סכום מזונות הילדים בגילאים 6 עד 15, כתלות במספר פרמטרים מרכזיים. כיום יש מגמה בפסיקה להתחשב בהכנסות ההורים ובשאלת קיומם של פערי הכנסות ביניהם, בעת קביעת המזונות, ולחתור לשוויון רב יותר בין ההורים בהקשר זה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה בנושא.