סרבנות גט
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
סרבנות גט מהווה אחת הבעיות הכואבות ביותר בתחום דיני המשפחה בישראל. בעיה זו יוצרת מצב בו אחד מבני הזוג נשאר “כלוא” בנישואין בניגוד לרצונו, ללא יכולת להשתקם ולהמשיך הלאה בחייו. כמשרד עורכי דין בעל ניסיון של מעל 25 שנה בתחום דיני המשפחה, אנו מכירים את המורכבות של מקרי סרבנות גט ואת הדרכים האפקטיביות להתמודד עמם.
במאמר זה אסביר מהי סרבנות גט, נבחן את ההשלכות על בני הזוג, ונציג את האסטרטגיות המשפטיות המובילות להתרת הקשר ולשחרור הצד הנפגע ממצב זה.
מהי סרבנות גט?
סרבנות גט היא מצב בו אחד מבני הזוג (בדרך כלל הבעל, אך לא תמיד) מסרב לתת או לקבל גט (שטר גירושין יהודי), למרות שהנישואין הגיעו לקיצם בפועל והצד השני מעוניין להתגרש. בהלכה היהודית, גט כריתות (המונח ההלכתי המלא) חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל ולהתקבל מרצונה החופשי של האישה.
מבחינה משפטית-הלכתית, סרבנות גט מתרחשת כאשר בית הדין הרבני קבע שיש לתת גט (באמצעות החלטה, המלצה או פסק דין לגירושין), אך אחד הצדדים מתעלם מקביעה זו ומסרב לשתף פעולה. חשוב להבחין בין “עגינות” ל”סרבנות גט” – עגינות היא מצב הלכתי בו האישה אינה יכולה להינשא מחדש (למשל, כשבעלה נעלם ואין הוכחה למותו), בעוד סרבנות היא סירוב אקטיבי לשחרר את בן הזוג מהנישואין.
מה חשוב לדעת על סרבנות גט היום?
עו״ד אביב הראל מסביר בקצרה מהי סרבנות גט ומה עומד לרשות מי שנתקל או נתקלת בה.
השלכות סרבנות גט על בני הזוג
ההשלכות של סרבנות גט הן מרחיקות לכת ומשפיעות על כל תחומי החיים של הצד הנפגע:
ההשלכות ההלכתיות והאישיות
מבחינה הלכתית, אדם שנתקל בסרבנות גט נותר “כבול” לנישואין וחיי משפחה חדשים אינם אפשריים עבורו. ילדים שייוולדו לאישה מגבר אחר בעוד היא עדיין נשואה הלכתית לבעלה הראשון ייחשבו ל”ממזרים” על פי ההלכה היהודית, עם השלכות דתיות משמעותיות על עתידם.
מבחינה אישית ורגשית, סרבנות גט יוצרת:
- חוסר יכולת להתקדם בחיים ולהקים משפחה חדשה
- לחץ נפשי כבד וחרדה מתמשכת
- תחושת חוסר אונים ושליטה על החיים
- פגיעה ביחסים עם ילדים משותפים ואף עלולה להביא לניכור הורי
- לעיתים, ניצול סרבנות הגט ככלי למיקוח כלכלי (“קנית” הגט)
מבחינה חברתית, אנשים הכבולים בנישואין בשל סרבנות גט עשויים להיתקל בבעיות בקהילותיהם, בקושי לנהל מערכות יחסים חדשות, ובהיעדר אופק לחיים משפחתיים מלאים.
“אסטרטגיית המלקחיים” – שילוב בין הדין הדתי והאזרחי
הניסיון רב-השנים שלנו מלמד כי הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם סרבנות גט היא באמצעות “אסטרטגיית המלקחיים” – גישה משולבת המפעילה לחץ על הסרבן בשני מישורים במקביל: הדין הדתי והדין האזרחי. זוהי גישה מתוחכמת המשלבת את הכלים השונים העומדים לרשות מערכת המשפט הישראלית.
אסטרטגיה זו מניחה שכל סרבן גט פועל ממניעים שונים, ולכן יש להתאים את “המלקחיים” באופן אישי לכל מקרה. בניסיון של מעל 25 שנה בתחום, פיתחנו את היכולת לזהות את נקודות התורפה של הסרבן ולהפעיל לחץ ממוקד שיוביל לתוצאה הרצויה – מתן הגט.
סנקציות והגבלות של בית הדין הרבני
בית הדין הרבני מוסמך להטיל מגוון סנקציות על סרבן גט, בהתאם לחוק קיום פסקי דין של גירושין. הסנקציות כוללות:
- איסור יציאה מהארץ ושלילת דרכון
- שלילת רישיון נהיגה
- שלילת כרטיס אשראי וחשבון בנק
- איסור למלא תפקידים ציבוריים
- במקרים חמורים – מאסר (הגבלת חירות)
הפעלת סנקציות אלו דורשת אסטרטגיה מדויקת ופעולה נחושה מול בית הדין הרבני, תוך הבנה של הדינמיקה המשפטית-הלכתית הייחודית. חשוב לציין כי סנקציות אלו אינן מוטלות באופן אוטומטי וההליך להשגתן מחייב ידע וניסיון.
תביעות נזיקין והליכים אזרחיים
במקביל לפעולה בבית הדין הרבני, אפשר לנקוט בפעולות משפטיות בבית המשפט לענייני משפחה. אלה כוללות:
- תביעת נזיקין בגין סרבנות גט – פיצויים כספיים משמעותיים על הסבל הנפשי והנזק שנגרם
- תביעה להגדלת מזונות כאמצעי לחץ
- הליכי הוצאה לפועל אגרסיביים על חובות קיימים
- חלוקת רכוש לא שוויונית כ”קנס” על סרבנות
בתיקים רבים שטיפלנו בהם, תביעת נזיקין בסכומים משמעותיים (מאות אלפי שקלים) הובילה לשבירת הסרבנות תוך חודשים ספורים, לאחר שנים של סרבנות עיקשת. הכוח של איום כלכלי משמעותי, המופעל במקביל לסנקציות בית הדין הרבני, מוכיח את עצמו שוב ושוב כפתרון אפקטיבי.
מיהו סרבן גט? מקרים מיוחדים והתייחסות החוק
אף שרוב מקרי סרבנות הגט הם של גברים המסרבים לתת גט לנשותיהם, קיימים גם מקרים של סירוב גט מצד האישה. ההבדל המשמעותי נובע מהעובדה שהאישה המסרבת לקבל גט אינה “כולאת” את הגבר באותה מידה, מאחר שבמקרים מסוימים קיים פתרון הלכתי של “היתר מאה רבנים” המאפשר לגבר לשאת אישה נוספת.
סרבנות גט אינה אחידה, וקיימים סוגים שונים של סרבנים:
1. הסרבן האידיאולוגי – מסרב מטעמי אמונה או עקרונות
2. הסרבן הכלכלי – מנסה להשיג יתרונות כספיים תמורת הגט
3. הסרבן הנקמני – מבקש לפגוע בבן הזוג ולשלוט בחייו
4. הסרבן הרגשי – עדיין קשור רגשית ומסרב להשלים עם הפרידה
לכל סוג של סרבן יש להתאים אסטרטגיה שונה, ובזיהוי נכון של המניעים טמון המפתח להצלחה. על פי סטטיסטיקת סרבנות גט של בתי הדין הרבניים, בישראל ישנם מאות מקרים פעילים של סרבנות גט בכל רגע נתון, כאשר חלק מהמקרים נמשכים שנים ארוכות.
בסרטון הקצר הזה מסביר עו”ד אביב הראל מדוע סרבנות גט משמשת פעמים רבות כאמצעי לחץ במשא ומתן, ואילו כלים משפטיים עומדים לרשות הצד המסורב.
התהליך המשפטי להתמודדות עם סרבנות גט
התמודדות אפקטיבית עם סרבנות גט דורשת תכנון קפדני ופעולה שיטתית. להלן התהליך המומלץ:
שלב 1: זיהוי הסרבנות והפעלת ההליכים הראשוניים
1. תיעוד הסרבנות – יש לתעד כל סירוב למתן גט (הקלטות, תכתובות, פרוטוקולים)
2. פנייה לבית הדין הרבני להגדרת המצב כ”סרבנות” רשמית
3. בקשת “צו למתן גט” מבית הדין הרבני
4. הגשת בקשות לסנקציות ראשוניות (עיכוב יציאה מהארץ)
5. במקביל – הכנת תביעת נזיקין והגשתה לבית המשפט לענייני משפחה
שלב 2: הפעלת לחץ משפטי מדורג
ההליך המשפטי האפקטיבי מתקדם בצורה מדורגת ומתוחכמת:
| הזמן שחלף מתחילת הסרבנות | פעולה בבית הדין הרבני | פעולה בבית המשפט האזרחי |
|---|---|---|
| 1-3 חודשים | צו לגט ועיכוב יציאה מהארץ | הכנה והגשת תביעת נזיקין ראשונית |
| 3-6 חודשים | בקשה להגבלות (רישיון, חשבון בנק) | דרישת פיצוי כספי ראשוני |
| 6-12 חודשים | הגבלות מחמירות ואיום במאסר | הגדלת סכום התביעה, עיקולים, הוצל”פ אגרסיבית |
| מעל 12 חודשים | מאסר (במקרים המתאימים) | תביעות נגד צדדים שלישיים התומכים בסרבן |
הניסיון שלנו מלמד שברוב המקרים, ההפעלה המשולבת של לחץ בשני המישורים מביאה לשבירת הסרבנות בתוך 6-18 חודשים, גם במקרים של סרבנות ממושכת.
האם בית הדין יכול לחייב מתן גט?
בסרטון קצר מסביר עו״ד אביב הראל מה בית הדין הרבני יכול לעשות כשאחד מבני הזוג מסרב לתת גט או לקבל אותו.
מה קובע החוק נגד סרבן גט, ומתי אפשר להפעיל אותו?
הכלים נגד סרבנות גט מעוגנים בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995. החוק חל כשבית הדין הרבני קבע בפסק דין או בהחלטה שאיש ייתן גט לאשתו, או שעל הצדדים להתגרש, והפסק לא קוים. במצב כזה בית הדין רשאי להטיל צו הגבלה אחד או יותר, אחרי שנתן לכל צד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
לפי סעיף 4 לחוק, אחרי פסק דין לגירושין בית הדין קובע מועד לסידור הגט, לא יאוחר מ-45 ימים. אם הגט לא סודר, בית הדין מקיים בתוך 45 ימים נוספים דיון במתן צווי הגבלה. כך החוק עצמו מונע מצב שבו התיק “נתקע” אחרי פסק הדין.
מעבר לצווים המוכרים, כמו עיכוב יציאה מהארץ ושלילת רישיון נהיגה, החוק מאפשר אמצעים נוספים:
| אמצעי | מה הוא כולל | מקור בחוק |
|---|---|---|
| הגבלות על זכויות | יציאה מהארץ, דרכון, רישיון נהיגה, משרה ציבורית, עיסוק במקצוע מוסדר, חשבון בנק וכרטיס חיוב | סעיף 2(א) |
| אמצעים כלכליים | עיקול גמלה לגביית חוב מזונות, תפיסת נכסים או מינוי כונס נכסים, וקנס לפי המצב הכלכלי של הסרבן | סעיף 2(ב) |
| עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה | אם הצו לא קוים בתוך 30 ימים, בשיעורים מדורגים ולתקופות של עד שישה חודשים | סעיף 2א |
| תשלומי כפיית ציות | תשלומים לטובת הצד המסורב, עד לקיום פסק הדין | סעיף 3ב |
| מאסר כפייה | עד חמש שנים, וניתן להאריך מפעם לפעם עד עשר שנים בסך הכול | סעיף 3 |
| הגבלות על סרבן שהוא אסיר | שלילת חופשות, ביקורים ותנאים, ובמקרים מסוימים החזקה בבידוד לתקופות קצובות | סעיפים 2(א)(7) ו-3א |
הצווים אינם עונש על העבר. מטרתם להביא לקיום פסק הדין, ולכן הם נבחנים ומעודכנים לאורך ההליך, וחלקם מוטלים רק אם צווים קודמים לא הועילו.
מה ההבדל בין סרבנות גט מצד הגבר לסירוב גט מצד האישה?
החוק חל על שני המצבים, אבל לא באותה דרך. נגד גבר שלא קיים פסק דין לגירושין, בית הדין רשאי להטיל צווי הגבלה בעצמו. נגד אישה שלא קיימה פסק דין לקבל גט, צו הגבלה טעון אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול, אחרי שמיעת טענות שני הצדדים, לפי סעיף 1(ג) לחוק.
להבדל הזה יש משמעות מעשית גם לגברים מסורבי גט. לפי סעיף 1(ו), אם הוצא צו הגבלה נגד אישה, בקשת הבעל להיתר נישואין לא תידון עד תום שלוש שנים מיום הוצאת הצו. כלומר, המסלול של צווי הגבלה והמסלול של היתר נישואין אינם פועלים במקביל. ההרחבה על הכלים העומדים לרשות גבר שאשתו מסרבת לקבל גט נמצאת בעמוד סירוב גט מצד האישה, וההבחנה בין אישה עגונה לאישה מסורבת גט מוסברת בעמוד ההבדל בין אישה עגונה לאישה מסורבת גט.
מה חשוב לדעת לפני שמגישים תביעת נזיקין על סרבנות גט?
בתי המשפט לענייני משפחה מכירים מאז 2001 באפשרות לתבוע פיצויים מסרבן גט, בעיקר בעילות של רשלנות ושל הפרת חובה חקוקה. תביעה כזו יכולה להיות מנוף כלכלי משמעותי, אבל העיתוי שלה חשוב: בית הדין הרבני הגדול קבע בעבר שגט שניתן בעקבות פסק דין נזיקי עלול להיחשב “גט מעושה”, כלומר גט שניתן בכפייה פסולה.
לכן ההחלטה אם להגיש תביעת נזיקין, מתי ובאיזה היקף, היא החלטה אסטרטגית שנבחנת יחד עם ההליך בבית הדין הרבני, ולא במנותק ממנו. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי גם במקרים שבהם האישה היא שסירבה לקבל גט. גובה הפיצוי, אם ייפסק, תלוי בנסיבות, במשך הסרבנות ובנזק שהוכח, וכל מקרה נבחן לגופו.
כמה זמן נמשכת התמודדות עם סרבנות גט?
אין משך קבוע. הוא תלוי במניעים של הסרבן, בלשון של פסק הדין ובאמצעים שבית הדין מפעיל. החוק כן קובע נקודות זמן: מועד לסידור גט בתוך 45 ימים מפסק הדין, דיון בצווי הגבלה בתוך 45 ימים נוספים, ואפשרות לעכב גמלה אם צו לא קוים בתוך 30 ימים. כשפסק הדין אינו מאפשר צווי הגבלה, בית הדין חוזר ודן בכך מעת לעת.
בפועל, חלק מהתיקים מסתיימים זמן קצר אחרי שמוטל הצו הראשון, וחלק נמשכים שנים. מה שמקצר את הדרך הוא לרוב הכנה טובה מההתחלה: עילת גירושין מבוססת, פסק דין בלשון שמאפשרת צווי הגבלה, ותיעוד של הסירוב לאורך ההליך.
אילו מצבים קשורים לסרבנות גט, ואיפה אפשר להרחיב?
סרבנות גט היא חלק ממשפחה של מצבים שבהם הגט מתעכב, וכל אחד מהם מטופל אחרת. אישה עגונה היא מי שבעלה נעלם או אינו יכול לתת גט, מעוכבת גט היא מי שהגט שלה מתעכב, ובמצבים מסוימים בית הדין מחייב גט בגלל התנהגות של אחד הצדדים. אלה העמודים שמרחיבים על כל מצב:
- סירוב גט מצד האישה, והכלים העומדים לרשות הבעל
- אישה עגונה ומה אפשר לעשות
- מעוכבת גט
- דרכי כפיית גט בבית הדין הרבני
- חיוב בגט בנסיבות של בגידה
- חיוב בגט בנסיבות של התעללות
- חיוב בגט לפני חלוקת הרכוש
- האם האישה צריכה לשלם על הגט
- צעדים למניעת עגינות
סיכום – כיצד להתמודד עם סרבנות גט בצורה אפקטיבית
סרבנות גט היא אחת הבעיות המורכבות והכאובות ביותר בדיני המשפחה בישראל. התמודדות אפקטיבית דורשת שילוב בין הבנה מעמיקה של הדין הדתי, יכולות משפטיות גבוהות במישור האזרחי, ואסטרטגיה כוללת המותאמת למקרה הספציפי.
“אסטרטגיית המלקחיים” שפיתחנו לאורך 25 שנות פעילות בתחום, המשלבת לחץ מתואם בשני המישורים – הדתי והאזרחי – הוכיחה את עצמה כיעילה ביותר לשבירת סרבנות גט, גם במקרים מורכבים במיוחד.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם סרבנות גט, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי מוקדם ככל האפשר. ככל שמתחילים לפעול מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לפתרון מהיר ואפקטיבי של הבעיה.
למידע נוסף על סרבנות גט ודרכי ההתמודדות האפשריות עמה, צרו קשר משרד עורך דין אביב הראל.
לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא סרבנות גט, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.
שאלות נפוצות
האם סרבנות גט נחשבת עבירה פלילית?
האם ניתן לקבל גט ללא הסכמת הבעל/האישה?
אפשר להטיל צווי הגבלה כשבית הדין רק המליץ על גט?
מה הן הרחקות דרבנו תם?
האם מסורבת גט זכאית למזונות בזמן הסרבנות?
