ירושה

לאחר שאדם הולך לעולמו, הוא מוריש את רכושו לקרוביו. ישנם שני מסלולים עיקריים לירושה – ירושה על פי צוואה וירושה על פי חוק. ירושה על פי חוק נדרשת במצבים בהם המנוח לא הותיר צוואה או שהצוואה היא בלתי קבילה. להלן נכיר את דיני הירושה הבסיסיים, הליכי מימוש הירושות והצוואות ודרכי ההתנגדות למימושים אלו.

 חוק הירושה

חוק הירושה – 1965, קובע את סדרי הירושה על פי הדין הישראלי. החוק קובע כי בהיעדר צוואה, רכושו של המנוח יעבור ליורשיו. יורשי המנוח הם בן או בת זוגו וילדיו. להלן נפרט מהם כללי הירושה על פי החוק.

כללי הירושה

על פי חוק הירושה, יורשיו של אדם הם בן או בת הזוג שלו, ילדיו ולאחר מכן הוריו, אחיו וסביו וסבתותיו. החוק קובע כי ירושתו של בן הזוג תהיה מלוא המיטלטלין שהותיר המנוח, ובכלל זאת הרכב שלהם, וכן מחצית משאר הרכוש. במקרים בהם אין למנוח ילדים והורים אלא רק אחים, אחיינים וסבים וסבתות, בן הזוג יירש שני שלישים מיתרת הרכוש. במידה שאף אין למנוח קרובים ברמת קרבה זו, יירש בן הזוג את מלוא הירושה.

קיזוזים מירושת בן זוג

ישנם חובות כספיים שהבעל חב לאשתו, דוגמת החוב הנובע מהכתובה. חוב כספי זה יגיע לאישה ללא תלות בכללי הירושה המקובלים. עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים בהם האישה קיבלה כספי כתובה או כספים דומים, סכומים אלו יקוזזו מירושתה של בת הזוג.

סדר הירושה

נוכחנו לדעת כי בן או בת זוגו של מנוח יורשים ראשונים, מחצית מהרכוש המשותף וכן את כל המיטלטלין. אחרי בת הזוג, ייטלו ילדי המנוח את ירושתם. הבאים בתור לאחר הילדים הם הורי המנוח, אחי המנוח ואז סביו וסבתותיו.

חלוקה שווה

החוק קובע עיקרון לפיו ילדים חולקים רכוש שווה בשווה, הורים נוטלים חלקם שווה בשווה וכן הלאה. יש להבין כי לא מדובר בכלל מובן מאליו, שכן לפי הדין העברי הפשוט הנוהג בבית הדין, הבכור נוטל כפול משאר אחיו והבנות לא יורשות. חשוב לציין, כפי שנראה להלן, שכיום גם בתי הדין הדתיים פוסקים ירושה שווה ולא מעניקים חלק כפול לבכור או גורעים מחלקן של הבנות.

ירושת נכדים

לצערנו הרב, קיימים מקרים בהם אדם נפטר, בנו גם נפטר אך בן זה הותיר ילדים אחריו. במקרה זה, ילדיו של הבן המנוח יחלקו בחלק המגיע לאביהם מהירושה. ניעזר בדוגמה כדי להבין הוראת חוק זו. נניח מקרה בו אדם נפטר, בת זוגו נפטרה גם כן והוא הותיר אחריו שלושה ילדים. אחד הילדים נפטר והותיר אחריו שני בנים. כך נוצר מצב בו למנוח שני ילדים חיים ושני נכדים.

במצב זה, כל אחד מילדיו החיים של המנוח ייטול שליש מהירושה. כמו כן, נכדיו יקבלו שישית מהירושה לכל נכד. כך, הם ישלימו את חלקו של אביהם שנפטר – סך הכל יורשי אביו יקבלו שליש מהירושה, בדומה לאחי האב המנוח.

משפחות מיוחדות

בעבר, חוק הירושה פורסם באופן מצמצם יחסית כך שרק זוגות נשואים הוכרו ככאלו שהחוק חל לגביהם. עם זאת, פסיקת בית המשפט הרחיבה את תחולת החוק ופירשה אותו כך שהוא חל על כל מערכת זוגית ומשפחתית, בין אם בני הזוג נשואים על פי דת משה ובין אם לאו. כמו כן, החוק עצמו קובע כי ילדים מאומצים ייחשבו לילדים לכל דבר בהקשר זה והם יירשו כאילו היו ילדיהם הביולוגיים של הוריהם המאמצים.

בעניין זה, נכון לציין סייג אחד – הורים מאמצים לא יורשים את ילדיהם המאומצים. אם חלילה ילד מאומץ נפטר ללא צאצאים, הוריו המאמצים לא יהיו אלו שיירשו אותו.

צוואה

עד כאן, דנו בירושות לפי החוק, בהיעדר צוואה. עם זאת, פעמים רבות המנוח יותיר צוואה בה הוא מורה כיצד לחלק את רכושו. המנוח רשאי לחלק את רכושו כראות עיניו, תוך אפליה בין ילדיו, הורשה למוסדות ציבור ולחברים ולמעשה בכל אופן שירצה להוריש את נכסיו.

צורת הצוואה

חוק הירושה קובע כיצד צוואה צריכה להיערך. על פי החוק, צוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד, להיעשות בפני עדים, בפני רשות משפטית דוגמת בית משפט, רשם הירושות או נוטריון וכן היא יכולה להיאמר בעל פה.

כאשר צוואה נכתבת בכתב יד, עליה להיות כתובה כולה בידו של המצווה, על המצווה לכתוב תאריך בכתב ידו וכן נדרש כי הוא יחתום על הצוואה. צוואה בפני עדים תכתב אף היא, גם בה יצוין התאריך והיא תיחתם בידי המצווה ובידי שני העדים. עוד קודם לכן, המצווה יצהיר בפני העדים כי זוהי צוואתו.

צוואה בפני רשות תיעשה בעל פה בפני הרשות המשפטית או באמצעות הגשת צוואה כתובה לרשות. כאשר הצוואה תיאמר בעל פה, נציג הרשות יכתוב את דברי הצוואה ואלו יהוו צוואה מחייבת.

צוואה יכולה להיעשות בעל פה כאשר המצווה הינו גוסס או שהוא מאמין כי הוא גוסס. הצוואה תיאמר בפני עדים ואלו יירשמו את דברי הצוואה בזיכרון דברים עליו יחתמו העדים וזו תהיה צוואתו המחייבת של המוריש.

הצוואה המחייבת

לעיתים קורה שהמצווה משנה את צוואתו לאורך חייו. בשלב מסוים המצווה החליט להוריש את נכסיו בצורה מסוימת ולאחר מכן התחרט וכעת ברצונו לחלק את רכושו באופן אחר. במקרים אלו, זכותו של המצווה לערוך צוואה חדשה ולצוואתו האחרונה יהיה תוקף משפטי מחייב. זאת, כמובן, כאשר הצוואה כשרה וקבילה.

הליך קבלת ירושה וצוואה

כדי לקבל את כספי הירושה על פי חוק או על פי הצוואה, על היורשים לפנות לרשם הירושות ולבקש צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר הגשת הבקשה, הבקשה תתפרסם בעיתונות ובמקומות נוספים בהם יוכלו לעיין בעלי עניין בירושה. כעבור פרק זמן מספיק, הרשם יעניק צו ירושה או צו קיום צוואה והיורשים יוכלו לקבל את כספיהם.

התנגדות לקיום צוואה או לצו ירושה

בקשת צו הירושה או צו קיום הצוואה תתפרסם בעיתונות וברשומות. זאת, כדי שבעלי עניין פוטנציאליים יוכלו להגיש את התנגדויותיהם המנומקות לצווים. ככל שיהיה ממש בטענות המתנגדים, יתנהל דיון בעניין הירושה אשר יבחן האם ההתנגדות אכן מוצדקת.

עילות ההתנגדות

את ההתנגדות יש להגיש תוך 14 יום מיום פרסום בקשת הצו. ישנם עילות רבות להתנגדות לצווי קיום צוואות. עם זאת, העילות העיקריות להתנגדות הן חוסר כשירות של המוריש בזמן כתיבת הצוואה או טענות לזיופים ולהשפעות בלתי הוגנות בעריכת הצוואה.

המצווה ייחשב לבלתי כשיר כאשר מצבו הקוגניטיבי היה פגוע. לכן, יורשים פוטנציאליים רבים טוענים כי המוריש היה בלתי כשיר בעת מתן הצוואה ומכיוון שכך דין הצוואה להתבטל. במקרים אחרים, בעלי העניין יטענו כי לא המצווה כתב את צוואתו. הם יסמכו טענותיהם על חוות דעת גרפולוגיות הטוענות כי כתב היד בצוואה אינו כתב היד של המנוח.

לבסוף, ניתן לטעון טענות להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, כך שהצוואה נכתבה שלא ברצון חופשי. ככל שטענה זו תוכח, צו הירושה יוכל להתבטל.

לעיתים, יורשים פוטנציאליים מתנגדים לצו הירושה בטענה שגם להם מגיע חלק בירושה על פי דין. אלו יטענו כי הם למעשה בני זוגו של המנוח או קרובי משפחה אבודים שלו וזכותם לרשת את המנוח ולקבל לפחות חלק מהעיזבון שלו.

סמכות שיפוטית

לסיום, חשוב לדון בסמכות השיפוט בתיקי ירושה. ככלל, תיקים אלה יידונו בפני בית המשפט למשפחה. אולם במקרים בהם שני הצדדים מסכימים לכך, ניתן להעביר את הדיון לבית הדין הדתי על פי דין תורה. הדיון יתנהל לפי הכללים הדתיים ולא לפי חוק הירושה. עם זאת, כאמור, כיום נטייתם של הדיינים בבית הדין לעשות שימוש בכללים הדתיים כדי לאפשר לבנות לרשת כמו בנים וכן לשלול מצב בו הבן הבכור מקבל חלק כפול מאחיו.

לסיכום, ירושות בישראל מתחלקות לפי חוק הירושה. במקרים בהם המנוח כתב צוואה, הירושה תהיה על פי צוואתו. ניתן להגיש התנגדות לצו קיום צוואה, במקרים בהם אתם סוברים כי מגיע לכם חלק בירושתו של המנוח.