סרבנות גט

 

סרבנות גט מהווה אחת הבעיות הכואבות ביותר בתחום דיני המשפחה בישראל. בעיה זו יוצרת מצב בו אחד מבני הזוג נשאר “כלוא” בנישואין בניגוד לרצונו, ללא יכולת להשתקם ולהמשיך הלאה בחייו. כמשרד עורכי דין בעל ניסיון של מעל 25 שנה בתחום דיני המשפחה, אנו מכירים את המורכבות של מקרי סרבנות גט ואת הדרכים האפקטיביות להתמודד עמם.

במאמר זה אסביר מהי סרבנות גט, נבחן את ההשלכות על בני הזוג, ונציג את האסטרטגיות המשפטיות המובילות להתרת הקשר ולשחרור הצד הנפגע ממצב זה.

מהי סרבנות גט?

סרבנות גט היא מצב בו אחד מבני הזוג (בדרך כלל הבעל, אך לא תמיד) מסרב לתת או לקבל גט (שטר גירושין יהודי), למרות שהנישואין הגיעו לקיצם בפועל והצד השני מעוניין להתגרש. בהלכה היהודית, גט כריתות (המונח ההלכתי המלא) חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל ולהתקבל מרצונה החופשי של האישה.

מבחינה משפטית-הלכתית, סרבנות גט מתרחשת כאשר בית הדין הרבני קבע שיש לתת גט (באמצעות החלטה, המלצה או פסק דין לגירושין), אך אחד הצדדים מתעלם מקביעה זו ומסרב לשתף פעולה. חשוב להבחין בין “עגינות” ל”סרבנות גט” – עגינות היא מצב הלכתי בו האישה אינה יכולה להינשא מחדש (למשל, כשבעלה נעלם ואין הוכחה למותו), בעוד סרבנות היא סירוב אקטיבי לשחרר את בן הזוג מהנישואין.

השלכות סרבנות גט על בני הזוג

ההשלכות של סרבנות גט הן מרחיקות לכת ומשפיעות על כל תחומי החיים של הצד הנפגע:

ההשלכות ההלכתיות והאישיות

מבחינה הלכתית, אדם שנתקל בסרבנות גט נותר “כבול” לנישואין וחיי משפחה חדשים אינם אפשריים עבורו. ילדים שייוולדו לאישה מגבר אחר בעוד היא עדיין נשואה הלכתית לבעלה הראשון ייחשבו ל”ממזרים” על פי ההלכה היהודית, עם השלכות דתיות משמעותיות על עתידם.

מבחינה אישית ורגשית, סרבנות גט יוצרת:

• חוסר יכולת להתקדם בחיים ולהקים משפחה חדשה
• לחץ נפשי כבד וחרדה מתמשכת
• תחושת חוסר אונים ושליטה על החיים
• פגיעה ביחסים עם ילדים משותפים ואף עלולה להביא לניכור הורי
• לעיתים, ניצול סרבנות הגט ככלי למיקוח כלכלי (“קנית” הגט)

מבחינה חברתית, אנשים הכבולים בנישואין בשל סרבנות גט עשויים להיתקל בבעיות בקהילותיהם, בקושי לנהל מערכות יחסים חדשות, ובהיעדר אופק לחיים משפחתיים מלאים.

“אסטרטגיית המלקחיים” – שילוב בין הדין הדתי והאזרחי

הניסיון רב-השנים שלנו מלמד כי הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם סרבנות גט היא באמצעות “אסטרטגיית המלקחיים” – גישה משולבת המפעילה לחץ על הסרבן בשני מישורים במקביל: הדין הדתי והדין האזרחי. זוהי גישה מתוחכמת המשלבת את הכלים השונים העומדים לרשות מערכת המשפט הישראלית.

אסטרטגיה זו מניחה שכל סרבן גט פועל ממניעים שונים, ולכן יש להתאים את “המלקחיים” באופן אישי לכל מקרה. בניסיון של מעל 25 שנה בתחום, פיתחנו את היכולת לזהות את נקודות התורפה של הסרבן ולהפעיל לחץ ממוקד שיוביל לתוצאה הרצויה – מתן הגט.

סנקציות והגבלות של בית הדין הרבני

בית הדין הרבני מוסמך להטיל מגוון סנקציות על סרבן גט, בהתאם לחוק קיום פסקי דין של גירושין. הסנקציות כוללות:

• איסור יציאה מהארץ ושלילת דרכון
• שלילת רישיון נהיגה
• שלילת כרטיס אשראי וחשבון בנק
• איסור למלא תפקידים ציבוריים
• במקרים חמורים – מאסר (הגבלת חירות)

הפעלת סנקציות אלו דורשת אסטרטגיה מדויקת ופעולה נחושה מול בית הדין הרבני, תוך הבנה של הדינמיקה המשפטית-הלכתית הייחודית. חשוב לציין כי סנקציות אלו אינן מוטלות באופן אוטומטי וההליך להשגתן מחייב ידע וניסיון.

תביעות נזיקין והליכים אזרחיים

במקביל לפעולה בבית הדין הרבני, אפשר לנקוט בפעולות משפטיות בבית המשפט לענייני משפחה. אלה כוללות:

• תביעת נזיקין בגין סרבנות גט – פיצויים כספיים משמעותיים על הסבל הנפשי והנזק שנגרם
• תביעה להגדלת מזונות כאמצעי לחץ
• הליכי הוצאה לפועל אגרסיביים על חובות קיימים
• חלוקת רכוש לא שוויונית כ”קנס” על סרבנות

בתיקים רבים שטיפלנו בהם, תביעת נזיקין בסכומים משמעותיים (מאות אלפי שקלים) הובילה לשבירת הסרבנות תוך חודשים ספורים, לאחר שנים של סרבנות עיקשת. הכוח של איום כלכלי משמעותי, המופעל במקביל לסנקציות בית הדין הרבני, מוכיח את עצמו שוב ושוב כפתרון אפקטיבי.

מיהו סרבן גט? מקרים מיוחדים והתייחסות החוק

אף שרוב מקרי סרבנות הגט (כ-80% לפי נתוני בתי הדין הרבניים) הם של גברים המסרבים לתת גט לנשותיהם, קיימים גם מקרים של סירוב גט מצד האישה. ההבדל המשמעותי נובע מהעובדה שהאישה המסרבת לקבל גט אינה “כולאת” את הגבר באותה מידה, מאחר שבמקרים מסוימים קיים פתרון הלכתי של “היתר מאה רבנים” המאפשר לגבר לשאת אישה נוספת.

סרבנות גט אינה אחידה, וקיימים סוגים שונים של סרבנים:

1. הסרבן האידיאולוגי – מסרב מטעמי אמונה או עקרונות
2. הסרבן הכלכלי – מנסה להשיג יתרונות כספיים תמורת הגט
3. הסרבן הנקמני – מבקש לפגוע בבן הזוג ולשלוט בחייו
4. הסרבן הרגשי – עדיין קשור רגשית ומסרב להשלים עם הפרידה

לכל סוג של סרבן יש להתאים אסטרטגיה שונה, ובזיהוי נכון של המניעים טמון המפתח להצלחה. על פי סטטיסטיקת סרבנות גט של בתי הדין הרבניים, בישראל ישנם מאות מקרים פעילים של סרבנות גט בכל רגע נתון, כאשר חלק מהמקרים נמשכים שנים ארוכות.

התהליך המשפטי להתמודדות עם סרבנות גט

התמודדות אפקטיבית עם סרבנות גט דורשת תכנון קפדני ופעולה שיטתית. להלן התהליך המומלץ:

שלב 1: זיהוי הסרבנות והפעלת ההליכים הראשוניים

1. תיעוד הסרבנות – יש לתעד כל סירוב למתן גט (הקלטות, תכתובות, פרוטוקולים)
2. פנייה לבית הדין הרבני להגדרת המצב כ”סרבנות” רשמית
3. בקשת “צו למתן גט” מבית הדין הרבני
4. הגשת בקשות לסנקציות ראשוניות (עיכוב יציאה מהארץ)
5. במקביל – הכנת תביעת נזיקין והגשתה לבית המשפט לענייני משפחה

שלב 2: הפעלת לחץ משפטי מדורג

ההליך המשפטי האפקטיבי מתקדם בצורה מדורגת ומתוחכמת:

הזמן שחלף מתחילת הסרבנות	פעולה בבית הדין הרבני	פעולה בבית המשפט האזרחי
1-3 חודשים	צו לגט ועיכוב יציאה מהארץ	הכנה והגשת תביעת נזיקין ראשונית
3-6 חודשים	בקשה להגבלות (רישיון, חשבון בנק)	דרישת פיצוי כספי ראשוני (לדוגמה, 150,000 ₪)
6-12 חודשים	הגבלות מחמירות ואיום במאסר	הגדלת סכום התביעה, עיקולים, הוצל”פ אגרסיבית
מעל 12 חודשים	מאסר (במקרים המתאימים)	תביעות נגד צדדים שלישיים התומכים בסרבן

הניסיון שלנו מלמד שברוב המקרים, ההפעלה המשולבת של לחץ בשני המישורים מביאה לשבירת הסרבנות בתוך 6-18 חודשים, גם במקרים של סרבנות ממושכת.

שאלות נפוצות על סרבנות גט

האם סרבנות גט נחשבת עבירה פלילית?
סרבנות גט כשלעצמה אינה עבירה פלילית בישראל, אולם הפרת צווי בית הדין (כגון סנקציות שהוטלו בשל סרבנות) עשויה להיחשב לעבירה פלילית. כמו כן, בתיקון לחוק העונשין משנת 2016, סחיטה באמצעות איום בסרבנות גט הוגדרה כעבירה פלילית.

כמה זמן לוקח לטפל בסרבנות גט?
משך הטיפול משתנה ממקרה למקרה. בתיקים שטיפלנו בהם עם אסטרטגיית המלקחיים, ראינו תוצאות בטווח של 6-18 חודשים, גם במקרים קשים במיוחד. מקרים שלא מטופלים בצורה אגרסיבית עלולים להימשך שנים רבות.

מה גובה הפיצוי שניתן לתבוע בגין סרבנות גט?
בתי המשפט בישראל פסקו פיצויים הנעים בין עשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת המקרה ומשך הסרבנות. בתיקים שטיפלנו בהם, נפסקו פיצויים של עד 500,000 ₪ במקרים של סרבנות ממושכת במיוחד.

האם ניתן לקבל גט ללא הסכמת הבעל/האישה?
על פי ההלכה היהודית, גט חייב להינתן מרצון חופשי. אולם, בית הדין הרבני רשאי להפעיל סנקציות וכפייה עקיפה כדי “לשכנע” את הסרבן לתת גט מרצונו. במקרים מסוימים ונדירים, קיימות אפשרויות הלכתיות מתקדמות כמו “זכין לאדם שלא בפניו” או ביטול קידושין רטרואקטיבי, אך אלו נדירות ביותר.

סיכום – כיצד להתמודד עם סרבנות גט בצורה אפקטיבית

סרבנות גט היא אחת הבעיות המורכבות והכאובות ביותר בדיני המשפחה בישראל. התמודדות אפקטיבית דורשת שילוב בין הבנה מעמיקה של הדין הדתי, יכולות משפטיות גבוהות במישור האזרחי, ואסטרטגיה כוללת המותאמת למקרה הספציפי.

“אסטרטגיית המלקחיים” שפיתחנו לאורך 25 שנות פעילות בתחום, המשלבת לחץ מתואם בשני המישורים – הדתי והאזרחי – הוכיחה את עצמה כיעילה ביותר לשבירת סרבנות גט, גם במקרים מורכבים במיוחד.

אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם סרבנות גט, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי מוקדם ככל האפשר. ככל שמתחילים לפעול מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לפתרון מהיר ואפקטיבי של הבעיה.

למידע נוסף על סרבנות גט ודרכי ההתמודדות האפשריות עמה, צרו קשר משרד עורך דין אביב הראל.