נתתם הלוואה, סכום כסף לא מבוטל לחבר? לא היה נעים לכם לבקש ממנו לחתום על מסמך המעיד שזו הלוואה? (הרי אנחנו חברים, לא?)
השאלה הזו עלתה במסגרת עניין שעבר לטיפולי בו אישה בוגרת העבירה סכום כסף נכבד לשיפוצניק שעזר לה. היא טענה שנתנה לו את הכסף כהלוואה, עזרה לתקופה לחוצה שהיה נתון בה ואילו הוא טען מנגד שזו הייתה בכלל מתנה.
המדובר בעניין שעבר שלושה בתי משפט: שלום, ערעור למחוזי והליך נדיר של בקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון. התביעה בבית המשפט השלום התקבלה. ערעור עליה התקבל והיא נדחתה ובבית המשפט העליון התוצאה נהפכה שוב כלומר התביעה התקבלה בסופו של דבר – מתן הכסף הוגדר כהלוואה.
מה ניתן ללמוד מהפסיקות הללו וחשוב שנדע?
- בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה כי הענקה בין צדדים קרובים כגון הורה וילדו או בעל ואשתו הינה מתנה ולא הלוואה שיש להשיבה.
- נקבע כי כאשר אין קירבה משפחתית בין הנותן למקבל, קיימת הנחה כי הנותן מצפה לתמורה. כמו כן, כל עוד אין קשר משפחתי יש להתייחס אל מתן כספים כאל הלוואה.
- ברגע שקיימת היסטוריה של הענקת מתנות מן הנותן למקבל, ללא הדדיות, אזי לא הנותן הוא זה שצריך להוכיח כי סכום כספי נכבד שהעביר למקבל היה בגדר הלוואה שיש להחזירה לו, אלא שהמקבל צריך להראות בבית המשפט כי מדובר היה במתנה, ואם לא יעלה הדבר בידו – יאלץ להשיב את מה שקיבל.
- בכל מקרה, החלטתם להלוות כסף לבן משפחה, לחברים. תהיו ברורים. החתימו אותם על מסמך משפטי שזו אכן הלוואה, ראיתם עד לאן זה יכול להתגלגל.
חשוב לציין כי המחלוקת מתעוררת לא פעם גם בתיקי משפחה שעה שהורים מסייעים לבני הזוג כלכלית ובעת משבר דורשים את הכסף חזרה דבר שמעיב ומסבך את העניין כי בדרך כלל בו הזוג שהוריו סייעו מאשר את גרסתם שהמדובר בהלוואה בעוד שבן הזוג האחר טוען שהמדובר היה בהלוואה.
צפו בעו"ד אביב הראל מתראיין בתוכנית "הכול כלול" בעניין הלוואה או מתנה:
