הסכמי משמורת והסדרי ראייה נדונים בדרך כלל במסגרת הליכי גירושין בקרב זוגות נשואים. עם זאת, כאשר זוגות חד מיניים המגדלים ילדים יחד מחליטים להיפרד, הם גם מתמודדים עם הצורך לטפל בבעיות אלו. במאמר זה נבחן כיצד מתנהלים בענייני משמורת של זוגות חד מיניים העוברים פרידה, תוך התייחסות לשיקולים הייחודיים ולפתרונות הפוטנציאליים לזוגות אלו.
האתגרים הנוגעים להסכמי משמורת של זוגות חד מיניים
ההתמודדות עם המורכבות הנלווית לתהליך של קביעת הסדרי המשמורת במהלך גירושים או פרידה, יכולה להיות מאתגרת מאוד, וזה לא שונה עבור זוגות חד מיניים.
מאחר שנישואים חד מיניים עדיין אינם מוכרים בישראל, זוגות רבים בוחרים בחתונות אזרחיות בחו"ל ולאחר מכן רושמים את נישואיהם במרשם האוכלוסין בישראל על ידי הצגת אישור נישואים מחו"ל. לחילופין, זוגות חד מיניים יכולים לבחור בהסכמי חיים משותפים או הסכמי ממון כחלופה לנישואים אזרחיים.
כאשר זוג חד מיני מעוניין להיפרד ולפרק את משק ביתם המשותף, לרוב הם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל את רישום נישואיהם במרשם האוכלוסין. עם זאת כאשר יש ילדים בתמונה, יש נושאים נוספים שקריטי לתת עליהם את הדעת.
בכל הליך גירושין של זוגות שיש להם ילדים משותפים, עולה סוגיית משמורת הילדים. יש זוגות שמגיעים להסכמות הדדיות על חלוקת זמני הבילוי עם הילדים, בעוד שאחרים קובעים משמורת בלעדית להורה אחד עם הסדרי ראייה לשני. בחלק מהמקרים בוחרים במשמורת משותפת.
אם בני זוג אינם מצליחים להגיע להסכמה על משמורת והסדרי ראייה באמצעות משא ומתן או גישור, הנושא מובא בדרך כלל להחלטה בבית המשפט לענייני משפחה. כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, לרוב אין הבדל מהותי באופן הטיפול בנושאים אלו, שהוא מורכב ומאתגר רגשית ולוגיסטית כאחד, מעצם מהותו.
כיצד בא לידי ביטוי עקרון טובת הילד בהליך קביעת המשמורת של זוגות חד מיניים?
כאשר זוג חד מיני מחליט לפרק את נישואיו או להיפרד, ונושא משמורת הילדים מגיע לבית המשפט, השיקול העיקרי של בית המשפט הוא טובת הילד. עקרון טובת הילד מנחה את פסיקת בתי המשפט בישראל בנוגע להסכמי משמורת והסדרי ראייה בכל תיק גירושין, והדבר נותר ללא שינוי עבור ילדים לזוגות חד מיניים.
בקביעה מי מבני הזוג הנפרד יהיה ההורה המשמורן, בוחן בית המשפט גורמים שונים. אלה כוללים בין היתר את אופי הקשר של הילד עם כל הורה, סביבת המגורים של כל הורה, קרבת הילד לכל הורה, מעורבותו של כל הורה בחינוך הילד, הקרבה הגיאוגרפית של כל הורה למסגרות הפנאי והחברים של הילד, וכן הלאה. כל אלו נלקחים בחשבון מאחר והמטרה היא לקבוע הסדר משמורת הממקסם את טובת הילד.
באיזה אופן קביעת המשמורת של זוגות חד מיניים משפיעה על תשלומי המזונות?
ככלל, כאשר נחתמים הסכמי משמורת בין הורים מתגרשים שאינם בני אותו המין, ההורה שאינו משמורן (בדרך כלל האב) אחראי לתשלום המזונות. עם זאת, אין חקיקה המסדירה באופן חד משמעי את חלוקת הנטל הכלכלי במקרים של גירושין בין זוגות חד מיניים. כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הכלכליות, האישיות והמקצועיות של כל צד. במקרים הללו, בדרך כלל, הצד הנושא במרבית ההוצאות הקשורות לגידול הילדים, מקבל מזונות מהצד השני, אם יש דמיון ברמת ההכנסה שלהם.
משמורת של זוגות חד מיניים: הורים ביולוגיים לעומת הורים מאמצים
במקרים רבים, בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מניחים כי טובת הילד נגזרת מכך שיתאפשר לו לגדול בבית הוריו הביולוגיים, גם אם לילד יש קשר חזק יותר עם ההורים הלא ביולוגיים אשר מגדלים אותו באופן פעיל. זה הופך אפילו יותר מורכב בפרידות הכוללות זוגות חד מיניים.
לדוגמה, אם זוג גברים שהסתייע בזוג נשים ללידת ילדם מחליט להיפרד, עשוי להיות תרחיש שבו המשמורת על הילד תינתן לאם הביולוגית בהתבסס על עקרון "חזקת הגיל הרך" (בהנחה שהילד אכן בגיל הרך המוגדר בישראל כ- 6 שנים). עיקרון זה מיושם בדרך כלל על ידי בתי המשפט בישראל בתביעות משמורת, ללא קשר לאיכות היחסים בין האם הביולוגית לילד.
פתרונות אפשריים לבעיות משמורת של זוגות חד מיניים
ישנם מספר פתרונות מעשיים שיכולים לעזור לזוגות חד מיניים להגן על טובת ילדיהם ועל האינטרסים שלהם במקרה של פרידה, כשהסדרת המשמורת עומדת על הפרק:
- הסכם חיים משותפים: כאשר ילד חדש מצטרף למשפחה, הסכם החיים המשותפים של בני הזוג יכול לכלול סעיף המתייחס במפורש למשמורת במקרה של פרידה. עם זאת, יצוין כי לא תמיד סעיפים כאלה יוכרו מבחינה משפטית אם נוספו להסכם לפני לידת הילד.
- הכרה בצו אימוץ או צו הורות: במידה והילד מאומץ, ניתן לטפל בסוגיית המשמורת על ידי רישום חוקי של ההורה המעוניין לקבל משמורת, כהורה מאמץ. עם זאת, הליכי אימוץ כוללים לרוב זמני המתנה ארוכים יותר, כך שפתרון זה עשוי להיות פחות עדיף.
- הליכי גישור: בחירה בגישור יכולה להיות הפתרון הסביר ביותר, המאפשר לזוגות חד מיניים להסדיר את המשמורת מבלי לפנות להליכים בבית המשפט. על ידי הימנעות מהתערבות בית המשפט ובחירה בגישור, לבני הזוג יש את הגמישות להגיע להסכמות משותפות ותקפות משפטית, הנוגעות למשמורת ילדיהם. עו"ד דיני משפחה עם הסמכה בגישור גירושין, יכול לסייע בהליך זה.
- צו הורות פסיקתי: בפסיקה תקדימית, התיר בית המשפט העליון להכיר בצווי הורות גם ללא הליך אימוץ רשמי. פסק דין זה הגיע מתיק משמורת של זוג חד מיני שבו לשני בני הזוג נולדו בנות ביולוגיות באמצעות תרומת זרע משותפת, מה שהפך את הילדות לאחיות חורגות. בית המשפט הוציא צו הורות שיפוטי, המכיר באם הלא ביולוגית כאמה החוקית של הילדה של בת זוגה, ובהתאם לכך ניתנו לה זכויות ראייה של הילדה במסגרת הגירושין. במקרים דומים ניתן כיום ליהנות מהסדרי משמורת משותפת לזוגות חד מיניים.
קביעת תשלומי מזונות בגירושין חד מיניים
מאחר שאין חקיקה ספציפית המנחה את תשלומי המזונות בין זוגות חד מיניים, בית המשפט בדרך כלל מעריך כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בגורמים שונים כגון נסיבות כלכליות, אישיות ומקצועיות. בית המשפט יבחן גם את פרקי הזמן המוקצים לכל הורה עם ילדיו, כחלק מהתהליך לקצבת תשלומי המזונות לילדים.
היתרונות בפנייה לגישור גירושין להסדרת משמורת של זוגות חד מיניים
כאשר מדובר בקביעת הסכם משמורת על זוגות חד מיניים, התהליך דומה לכל מקרה אחר. לעיתים, מגיעים בני הזוג להסכמה לגבי חלוקת זמני השהות, משמורת בלעדית או משמורת משותפת. אם לא תתקבל החלטה, בית המשפט יקבע על פי טובת הילד. לכן ישנה תועלת רבה בפניה להליכי גישור בגירושין בין זוגות חד מיניים. הליך הגישור יכול לסייע לזוגות להגיע להסכמות משותפות, גם אם אחד ההורים מתנגד בתחילה להסדר המשמורת שהוצע בידי השני. הפתרון העדיף ביותר עבור הילדים, הוא להימנע מהחלטות המתקבלות באופן חד צדדי בידי בית המשפט וכאן הליך הגישור, משחק תפקיד משמעותי מאוד.
לסיכום
בשל חוסר ההכרה בנישואים חד מיניים בישראל, טיפול בנושאי משמורת לזוגות חד מיניים עלול להיות מאתגר וליצור קשיים הן להורים והן לילדים. לפיכך, אם קיבלתם את ההחלטה להיפרד מבני הזוג, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו"ד דיני משפחה המתמחה בתחום זה, שיוכל לסייע בניסוח הסכם משמורת או להדריך אתכם בהליכי גישור, כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם.
למידע נוסף על משמורת של זוגות חד מיניים – פנו בהקדם אל עורך דין ענייני משפחה אביב הראל.
