אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומזעזעת, הגובה מחיר כבד מקורבנותיה. לצד הפגיעה הנפשית והפיזית, לעיתים היא מובילה גם לפגיעה כלכלית בשל הצורך לסטות מהכלל בדבר איזון משאבים שוויוני בין בני זוג בעת גירושין. במאמר זה נבחן את הסוגייה הרגישה של סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה, על היבטיה המשפטיים והמעשיים.
האם תיתכן חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין במקרים של אלימות במשפחה?
על פי חוק יחסי ממון, ברירת המחדל בגירושין, היא ששווי הנכסים שנצברו בתקופת מערכת היחסים הזוגית מתחלק באופן שוויוני עם סיומה, בין אם מדובר בנישואין או בידועים בציבור. עם זאת, בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה במקרים חריגים המצדיקים זאת, מכוח סעיף 8(2) לחוק. דוגמה בולטת לנסיבות כאלה היא מופעים חוזרים ונשנים של אלימות מצד אחד מבני הזוג כלפי משנהו.
מהו איזון משאבים וכיצד הוא מתבצע בדרך כלל?
איזון משאבים מהווה הסדר חוקי המיושם לא אחת בסיומם של הליכי גירושין, שנועד לחלק באופן צודק ומאוזן את כלל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם או חייהם כידועים בציבור. בדרך כלל, התהליך כולל אומדן לערך הנכסים המצרפי של בני הזוג. בן הזוג שהצליח לצבור יותר נכסים מחויב להעביר לשני את הסכום ההפרשי, כך שעם פירוק התא המשפחתי תתבצע חלוקה שוויונית יותר של ההון, בכסף או בשווה כסף.
נסיבות המאפשרות חריגה מחלוקה שווה של נכסים עקב אלימות במשפחה
ככלל, בתי המשפט לענייני משפחה בבואם לדון בחלוקת הרכוש בין זוגות מתגרשים, לרוב נמנעים במכוון ממתן משקל לשיקולים כמו נסיבות הגירושין בין בני הזוג. חלוקת הרכוש בתיקי גירושין מתבצעת כמעט תמיד באופן שוויוני, על פי עיקרון איזון המשאבים או חזקת השיתוף בין בני הזוג. זאת בנימוק שאין לנסיבות הפרטניות של הפירוד נגיעה לסוגיית איזון המשאבים ועל כן אינן מצדיקות סטייה מאיזון המשאבים השוויוני.
כך למשל, בתי המשפט לא קיבלו בעבר מעשי בגידה של מי מבני הזוג כעילה לחלוקת רכוש בלתי שוויונית, בניגוד לדרישת החוק.
לעומת זאת, אירועי אלימות חריגים בחומרתם, הוכרו זה מכבר על ידי בית המשפט כנסיבות יוצאות דופן שיש מקום להתחשב בהן בעת ביצוע איזון המשאבים, ולו באופן מוגבל.
פסיקה תקדימית בנושא סטייה מאיזון משאבים שוויוני בשל אלימות משפחתית
לפני כעשור התבקש בית המשפט העליון להכריע בסוגיית חלוקת נכסים בין בני זוג, במקרה שבו הבעל ניסה לרצוח את אשתו. בפסק הדין ההיסטורי שניתן באותה פרשה, נקבע כי ראוי לחרוג מן הכלל בדבר איזון משאבים שווה, נוכח מעשי האלימות החמורים והמתמשכים שביצע הגבר כלפי בת זוגו. בית המשפט פסק על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש המשותף, המיטיבה עם האישה שהפכה לקורבן של התעללות מתמדת ואף ניסיון להמתתה. האישה עתרה לבית המשפט העליון לאחר שבתי הדין למשפחה דחו את תביעותיה הקודמות, ונימוקיה התמקדו בזכות לחיים ובשיקולי צדק והוגנות. מנגד, גרסתו של הבעל לשעבר הייתה שאיזון משאבים צריך להתייחס אך ורק להיבטים כלכליים צרים.
האם די באירוע אלימות חד פעמי כדי להצדיק חריגה מחלוקת רכוש שווה בגירושין?
ככלל, בתי המשפט בישראל מאפשרים סטייה מעיקרון איזון המשאבים השוויוני רק בהתקיים נסיבות קיצוניות במיוחד. למרבה הצער, גילויי אלימות ספורדיים בין בני זוג, גם אם מדובר באלימות ברמה גבוהה, אינם נחשבים בעיני מערכת המשפט כאירועים המקימים עילה מספקת לחריגה מחלוקת הרכוש בחלקים שווים. עם זאת, מקום שבו מתרחשים מופעים שיטתיים ומתמשכים של אלימות, הדבר עשוי להצדיק פגיעה בזכויות הקנייניות של בן הזוג האלים ברכוש בן הזוג המותקף.
זאת, בהינתן שמעשי האלימות מהווים פגיעה אנושה בזכויות הבסיסיות ביותר של הקורבן ובזכותו לחיות בכבוד בתקופה שבמהלכה נצברו הנכסים.
השלכות הפסיקה התקדימית על הטיפול המשפטי בהסדרי איזון משאבים בישראל
למרבה הצער, פסק הדין המהפכני של בית המשפט העליון בפרשה שנדונה במאמר לא הוביל לרפורמה מקיפה בחקיקה הישראלית. משכך, אין כיום סעיף בחוק המתיר באופן גורף חריגה מעקרון איזון המשאבים השוויוני בכל מקרה של אלימות בין בני זוג.
יחד עם זאת, קיימת אפשרות שבית המשפט יהיה נכון לשקול חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת בן הזוג הנפגע, בנסיבות שבהן ניתן להראות כי מעשי האלימות השיטתיים והמתמשכים של בן הזוג האלים פגעו בתפקודו ובכושר השתכרותו של הקורבן (כגון במצב שבו אלימות הגבר כלפי בת זוגתו הסבה לה נכות, בין אם זמנית או תמידית, מלאה או חלקית, שגרמה לירידה ביכולתה לעבוד ולפרנס את עצמה בכבוד).
סטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה – סיכום
ניתן לומר כי סוגיית הסטייה מאיזון משאבים בגין אלימות במשפחה היא סבוכה ומורכבת. למרות שבית המשפט העליון סלל את הדרך לאפשרות לחרוג מהכלל של חלוקת רכוש שווה בנסיבות קיצוניות של אלימות שיטתית ומתמשכת בין בני זוג, הפסיקה המהפכנית טרם הובילה לרפורמה מקיפה בחקיקה. על כן, כיום כל מקרה עודנו נבחן לגופו, כאשר על הצד הנפגע להוכיח כי עקב מסכת האלימות שחווה נגרם נזק של ממש ליכולתו הכלכלית.
אם גם אתן או אתם סובלים מאלימות במשפחה ושוקלים גירושין, אתם מוזמנים לפנות אל עו"ד אביב הראל, עורך דין מנוסה לדיני משפחה, כדי לקבל סיוע משפטי במיצוי זכויותיכם ברכוש המשותף.
איזון משאבים הוא הסדר משפטי במסגרתו מתבצעת חלוקה שוויונית של הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני זוג נשואים או ידועים בציבור, עם פקיעת הקשר ביניהם. תהליך זה כולל הערכה של שווי הרכוש המשותף, כאשר הצד שהצליח לצבור יותר נכסים נדרש להעביר לצד השני סכום כספי או שווה ערך, על מנת להשוות את חלקיהם.
ככלל, בית המשפט נוטה שלא לחרוג מהוראות החוק הקובעות חלוקת רכוש שווה בין בני זוג עם תום מערכת היחסים, גם כשמדובר בנסיבות כגון מעשי בגידה או אירועי אלימות חד פעמיים, גם אם חמורים. עם זאת, במקום שבו מתרחשת אלימות שיטתית ומתמשכת של בן זוג כלפי בת או בן זוגו, בית המשפט עשוי לראות בכך עילה מספקת לפגיעה בזכויות הרכושיות של התוקף, כדי להגן על הקורבן.
למרות פסיקתו המהפכנית של בית המשפט העליון בסוגיה, לא התרחשה בעקבותיה רפורמה מקיפה בחקיקה הישראלית. נכון להיום, אין הוראת חוק מפורשת המאפשרת חריגה גורפת מעקרון השוויון באיזון המשאבים בכל מקרה של אלימות במשפחה. עם זאת, כאשר הצד הנפגע יכול להראות שהאלימות החוזרת ונשנית שחווה גרמה לפגיעה של ממש ביכולתו להתפרנס, סביר שבית המשפט יפסוק על חלוקת רכוש בלתי שוויונית לטובתו.
במקרה שנדון במאמר, בית המשפט העליון מצא לנכון לשלול מהבעל שניסה לרצוח את אשתו את הזכות ליהנות מהטבות סוציאליות התלויות בהישארותה בחיים, נוכח הנסיבות הייחודיות והחמורות. מנגד, בכל הנוגע לשאר הנכסים המשותפים לבני הזוג, לרבות חסכונותיה האישיים של האישה, הותיר בית המשפט את אופן החלוקה השוויוני ללא שינוי. ניכר אם כן שסטייה מאיזון משאבים תיושם רק ביחס לנכסים אישיים, ובכפוף לבקשת הנפגעים מהאלימות.
