ירושתו של אדם מתחלקת בדרך כלל בין יורשיו, בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו או לפי חוק הירושה, אם לא הותיר צוואה. אולם, יש מקרים שבהם יורש עשוי שלא לקבל חלק בירושה. כך במידה ויורש בחר לוותר על חלקו בירושה ולסרב לקבל אותו. כמו כן, יורש עשוי להיפסל מלרשת את המנוח, בנסיבות מסוימות. בשורות הבאות נסביר אודות המקרים הללו – שנקראים יורש פסול ויורש שהסתלק, נדון בהוראות החוק לגביהם ונסקור את האופן שבו העיזבון מטופל בהתקיימם.
מה קובע סעיף 15 בחוק הירושה לגבי יורש פסול ויורש שהסתלק?
רכושו של אדם מתחלק לרוב בין יורשיו הנבחרים, בהתאם לצוואה שהשאיר אחריו או בין יורשיו החוקיים לפי חוק הירושה, באם לא הותיר אחריו מסמך צוואה.
אולם, יש מקרים שבהם יורש עלול לאבד את זכותו לירושה, כפי שמפורט במסגרת סעיף 15 בחוק הירושה משנת 1965:
- אם יורש נפסל מלרשת את המנוח
- אם יורש מסתלק מהירושה שלא לטובת בן הזוג, הילדים או האחים של המנוח
למותר לציין כי אם המנוח לא ערך צוואה, חלקו של אותו יורש פסול או יורש שהסתלק מהעיזבון, יחולק בין יתר היורשים החוקיים לפי החלק היחסי מהעיזבון המגיע להם כדין. כמו כן, חלקו של היורש הפסול בעיזבון איננו בר העברה ליורשיו, ועליו להתחלק בין יתר היורשים של המנוח. במצב זה, בהעדר יורשים אחרים החלק של היורש שנפסל, יעבור לבעלות המדינה.
מנגד, בסעיף 50 בחוק הירושה נקבע שאם המנוח ערך צוואה אך לא קבע יורש חלופי לתרחיש של יורש פסול ויורש שהסתלק, הוראת הצוואה לגביו תיחשב כבטלה ואילו חלקו של אותו יורש יחולק בין יתר היורשים החוקיים של המנוח, לפי צו ירושה.
מיהו יורש פסול לפי חוק הירושה?
ישנם 3 מקרים עיקריים על פי חוק הירושה, בהם יורש יכול להיפסל מלרשת את המנוח:
- יורש שהורשע כי גרם בכוונה למות המנוח או ניסה לעשות זאת – יורש כזה יהיה מנוע מלרשת את המנוח כליל. מטרת ההגבלה היא למנוע ממי שרצח את המנוח מליהנות מהירושה. עם זאת, אם המנוח סלח ליורש והביע זאת בכתב או בצוואה, היורש יוכל לרשת אותו. החוק מאפשר סליחה ומכבד את רצון המנוח גם במצבים מורכבים אלו. כך ניתנת האפשרות לאדם למחול על העבירה לזולתו במסגרת צוואתו, אם חפץ בכך.
- יורש שהורשע בהשמדה, העלמה או זיוף של צוואת המנוח – יורש שעשה כן יהיה פסול מלרשת את המצווה.מטרת ההגבלה היא למנוע מצב שבו יורש פוגע בצוואת המנוח ולאחר מכן יורש אותו, ובכך מוסיף חטא על פשע.בכך שומר החוק על כבודו ורצונו האחרון של המנוח.
- אם יורש תבע חלק מהעיזבון על פי צוואה מזוייפת בידיעה שהיא מזוייפת – גם הוא יהיה פסול מלרשת את המנוח. מטרת ההגבלה היא למנוע מיורש שידע על הזיוף להפיק תועלת מהמעשה הפסול, ולא לפגוע במי שהיה קורבן לזיוף בתום לב. היורש יהיה פסול רק אם יוכח שידע בפועל שהצוואה מזויפת. החוק מונע מיורש שפעל ביודעין על פי צוואה מזויפת, מליהנות מהירושה שאינה מגיעה לו.
בקצרה, מטרת פסילת היורשים במקרים אלה היא למנוע מיורשים שפעלו שלא כדין ליהנות מירושה שהשיגו בדרכים פסולות.
באילו נסיבות יהיה יורש בחזקת יורש שהסתלק מירושה?
כל יורש יכול באופן עקרוני להסתלק מחלקו בירושה, בתנאים הבאים:
- יורש יכול להסתלק מירושתו לטובת כל היורשים ("הסתלקות כללית"), או לטובת יורש אחר ספציפי, מבין היורשים הבאים בלבד ("הסתלקות ספציפית"): בן/בת זוג של המנוח, ילדו של המנוח או אח/אחות המנוח.
- בית המשפט לא יאשר הסתלקות של קטין או פסול דין מירושתו, אם היא נוגדת את טובתו.
- בית המשפט לא יאשר הסתלקות שאינה בתום לב, למשל לשם התחמקות מנושים או תשלומי מס.
בשאר המקרים, כל יורש רשאי להסתלק מחלקו בירושה אם הוא מעוניין בכך.
האם יורש יכול להסתלק מחלק מסוים בירושתו בלבד?
על פי סעיף 6 של חוק הירושה, יורש יכול להסתלק:
- מכל החלק בעיזבון שהוא זכאי לו על פי דין או צוואה.
- מחלק מסוים מהחלק בעיזבון שהוא זכאי לו על פי דין או צוואה.
יצויין כי הסתלקות חלקית יכולה להיות ממנה מסוימת בעיזבון או בשיעור מסוים מהעיזבון כולו.
אולם, לא ניתן להסתלק מנכס ספציפי בעיזבון שאיננו בחזקת "מנה".
כלומר, הסתלקות חייבת להיות מכל העיזבון או מחלק ממנו, ולא מנכס מסוים שבעיזבון.
מה ההבדל בין יורש פסול ויורש שהסתלק?
ההבדל העיקרי בין יורש פסול ליורש שהסתלק הוא כדלקמן:
יורש פסול
יורש שנשללה ממנו זכות הירושה בגלל התנהגות פסולה כלפי המנוח, כגון ניסיון לפגוע במנוח או זיוף צוואה. הפסילה נעשית על ידי בית המשפט.
יורש שהסתלק
יורש שבחר מרצונו החופשי לוותר על זכותו לירושה. ההסתלקות נעשית על ידי היורש עצמו, ומאושרת על ידי בית המשפט או רשם הירושה.
כלומר, יורש פסול – נשללת ממנו הזכות לירושה בניגוד לרצונו, בעוד שיורש מסתלק מוותר מרצונו על הזכות לירושה.
מדוע חשוב להתייחס לתרחיש של יורש פסול ויורש שהסתלק במסגרת עריכת צוואה?
במקרים בהם יורש פסול ויורש שהסתלק מהירושה, חלקם עלול להתחלק בין היורשים האחרים שלא על פי רצון המצווה. באם המצווה לא קבע מראש יורש חלופי למקרים כאלו, חלקו של היורש הפסול או המסתלק יחולק בין היורשים האחרים על פי דין.
כדי לשמור על רצון המצווה גם במקרים אלו, אפשר לכלול בצוואה הוראה הממנה יורש חלופי.
הוראה כזו, שתקבע מראש מי יירש במקום יורש פסול או מסתלק, תאפשר לכבד את רצון המצווה גם אם מצב בלתי צפוי יתרחש לאחר מותו.
לסיכום
ירושה היא נושא מורכב, המעלה שאלות רבות לגבי זכויות היורשים וחובותיהם. כפי שראינו, ישנם מצבים שבהם יורש עלול לאבד את זכותו לירושה, בין אם בגלל התנהגותו כלפי המנוח ובין אם בגלל החלטתו להסתלק מהירושה. על מנת להבטיח שרצונכם ימולא גם במצבים בלתי צפויים, חשוב להיעזר בעורך דין ירושה מקצועי שייעץ לכם כיצד לנסח את הצוואה באופן מיטבי.
לסיוע פרטני בנושא הסתלקות מירושה או פסילת ירושה, אנא פנו למשרד עו"ד אביב הראל. למשרדנו ניסיון רב בתחום הצוואות והירושה, ונשמח לספק לכם ייעוץ משפטי איכותי שיסייע בשמירת הזכויות שלכם ושל יקיריכם.
כן, על פי סעיף 6 לחוק הירושה יורש רשאי להסתלק מחלק מסוים מהעיזבון ולא בהכרח מכל העיזבון. ההסתלקות החלקית יכולה להיות ממנה מסוימת בעיזבון או בשיעור מסוים מהעיזבון כולו. עם זאת, לא ניתן להסתלק מנכס ספציפי בעיזבון אלא רק מחלק כולל מהעיזבון.
כן, בית המשפט רשאי במקרים מסוימים לשלול ממישהו את זכותו לרשת גם אם לא הורשע בעבירה פלילית, אם נוכח שאינו ראוי לכך מטעמים של צדק ומוסר. לדוגמה, אם יורש התעלל במנוח או לא דאג לקבור אותו עם פטירתו.
אם יורש מסתלק מהירושה שלא לטובת בן/בת זוג, ילדים או אחים של המנוח, חלקו בירושה יישלל ממנו ויחולק בין היורשים האחרים. זאת על מנת למנוע מצב שבו יורש מסתלק מהירושה רק כדי לפגוע בבני משפחה אחרים של המנוח.
יורש פסול הוא מי שנשללת ממנו הזכות לרשת בגלל התנהגותו כלפי המנוח. לעומת זאת, יורש מסתלק הוא מי שבחר מרצונו החופשי שלא לממש את זכותו לירושה, ללא קשר להתנהגותו כלפי המנוח.
