ההתמודדות עם התוצאות של פירוק התא המשפחתי, במיוחד כשמדובר בילדים המשותפים, היא ההיבט הקשה ביותר בגירושין. עניין המשמורת מציב את הגבר לא פעם במצב בעייתי, מה שמעלה את השאלה: האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם? התשובה לשאלה זו היא אמנם חיובית, אך צריכות להתקיים נסיבות מסוימות כדי שהדבר יתאפשר, אותן נבאר בפסקאות הבאות.
משמורת משותפת – קווים לדמותה
סיום נישואין הוא תהליך מאתגר עבור כל זוג, שכן מדובר בסופו של דבר באנשים שבחרו למזג את חייהם, להתגורר יחד, לרכוש נכסים, ואפילו לגדל ילדים יחד. עם זאת, לאחר תקופה, זוגות מסוימים מגיעים להבנה שהם אינם במקום שדמיינו שיהיו בו, מה שמוביל אותם להעדיף לבצע "הפרדת כוחות". הצורך להסדיר את חלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים במצב העניינים החדש, בעקבות הגירושין, מטופל במסגרת קביעת הסכם משמורת והסדרי ראיה.
בעבר, מקובל היה שאמם של הילדים הקטינים – ובפרט כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, זוכה לקבל משמורת בלעדית על ילדיה, ואילו אבי הילדים – זכאי לארח אותם במסגרת הסדרי ראייה. למותר לציין כי מדובר בהסדר שמצמצם במידה רבה את נוכחותם של אבות בחיי ילדיהם ועלול לפגוע משמעותית בקשר של הילדים עם אביהם.
לאור זאת, הכירו בתי המשפט בישראל בחשיבותם של הסדרי משמורת משותפת.
משמורת משותפת היא סוג של הסדר הורי שבו שני ההורים מעורבים באופן פעיל בחיי ילדיהם, חולקים אחריות הורית מאוזנת ומבלים זמן שווה או כמעט שווה עם הילדים. הסדר זה חל בדרך כלל על מקרים בהם ההורים גרושים או פרודים. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בזכויות הגבר, וכתוצאה מכך שינויים בחובות ותשלומי המזונות המוטלים עליהם, שבעקבות חלוקת זמני השהות השוויונית המונהגת במתכונת זו, בוטלו או הופחתו באופן משמעותי.
המגמה הרווחת בבתי המשפט בנושא קביעת משמורת משותפת
בשנים האחרונות חל שינוי בגישה המשפטית לגבי משמורת ילדים. מושגים מיושנים של משמורת בלעדית וקביעת הורה משמורן, מוחלפים כעת בעקרונות משפטיים חדשים המדגישים את חשיבותה של אחריות הורית משותפת. פסיקות מרובות של בתי המשפט הדגישו את הגישה המתפתחת הזו, ואת הצורך להתרחק מהמושגים המסורתיים ולאמץ מודל שבו שני ההורים ממלאים תפקיד פעיל בגידול ילדיהם.
ההתמקדות היא כעת בקידום קבלת החלטות משותפת ומעורבות שווה של שני ההורים בחיי הילדים, לטובתם. פסקי דין רבים של בתי המשפט קבעו את המטרה של יישום אחריות הורית משותפת, אולם למרבה הצער ישנם מקרים שמסיבות שאינן בהכרח קשורות בטובת הילדים, האם מסרבת לחתום על הסכם משמורת משותפת עם האב. נשאלת אם כן השאלה המתבקשת: כיצד בתי המשפט מגיבים לתרחיש כזה והאם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם, על ידי פנייה לסעד משפטי בערכאות? על כך בשורות הבאות.
אז האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם להסדר זה?
כאמור לעיל, בתי משפט לענייני משפחה, עובדים סוציאליים ובעלי תפקידים האחראים על הטיפול בענייני משפחות גרושות, אימצו גישה חדשה בשנים האחרונות. כיום הם מכירים בכך שגם אבות זכאים להיות הורים משמורנים לצד אימהות, עם חלוקת זמן שווה או כמעט שווה עם הילדים. בהתאם לזאת, מקובל שאבות מבלים לפחות שני לילות בשבוע עם ילדיהם בביתם, בנוסף להסדרי ביקור מורחבים בסופי שבוע, בחגים ובחופשות.
גם ההלכה הפסוקה בבתי המשפט לענייני משפחה, בעיקר בכל הנוגע למשמורת ילדים, מציגה מגמה גוברת של הכרה בכך שלשני ההורים יש תפקיד משמעותי בחיי ילדיהם, החיוני להתפתחותם התקינה והבריאה. בהינתן נסיבות אלו, הפך מאתגר לשכנע את פקידי הסעד או את בית המשפט שמשמורת משותפת אינה לטובת הילד.
למעשה, נטל ההוכחה עבר אל כתפי הצד המתנגד להסדר זה, וכעת האם היא זו שחייבת לספק סיבה משכנעת מדוע היא מתנגדת למשמורת משותפת, אם אלו הם פני הדברים. אם היא לא תציג הצדקה תקפה לסירובה להסדר המשמורת המשותפת עם אבי ילדיה, אין זה סביר שמשמורת משותפת תישלל מהאב, והאם תצטרך להסביר באופן משכנע מדוע ברצונה להגביל את זמנם של הילדים עם אביהם. היינו, בית המשפט רשאי ליתן משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם.
כיצד משמורת משותפת משרתת את טובת הילדים?
מסקנות מחקריות הראו שכאשר אבות מעורבים באופן פעיל בחיי ילדיהם, מספקים תמיכה רגשית, ביטחון ומענה לצרכיהם החינוכיים, התפקודיים והחברתיים, הילדים מסתדרים טוב יותר מבחינת תפקוד חברתי והסתגלות למצב שלאחר הגירושין. לעומת זאת, ילדים שאינם זוכים לתמיכה של שני ההורים, נוטים להתמודד עם יותר קשיים.
יתר על כן, מתן עדיפות להורה אחד כהורה המשמורן שמקנה להורה זה השפעה בלעדית על הילדים, עלול להוביל לחוסר איזון ולניכור פוטנציאלי בין הילדים להורה שאינו משמורן. למרבה הצער, היו מקרים שבהם הורים משמורנים ניצלו לרעה את עמדתם למען רווחים אישיים, גרמו לניכור הורי והביאו לשיבוש היחסים בין הילדים להורה השני. מצבים אלו מדגישים את החשיבות של הימנעות מפעולות מזיקות שכאלה, שאינן משרתות את הילדים בשום פנים ואופן.
האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם – גם כאשר האם מתנגדת בתוקף?
במקרים בהם האם מתנגדת למשמורת משותפת ונוקטת עמדה נחרצת בנושא, בהנחה שאין סיבות משכנעות לשלול מהאב את המשמורת המשותפת, לבית המשפט סמכות להטיל משמורת משותפת בפסיקתו, גם מבלי שהאם תיעתר לכם.
הטענה שהאם הייתה ההורה העיקרי במהלך הנישואין אינה מספיקה כדי לשכנע את בית המשפט שלא לאשר לאב אחריות הורית שווה לשלה, שכן הדינמיקה וחלוקת התפקידים ההוריים, יכולים להשתנות כאשר הורים מתגרשים.
אם שני ההורים הוכיחו את היותם ראויים, כשירים ובעלי יכולות הוריות שוות ערך, תוך מילוי אחריותם ההורית ללא פערים, אין הצדקה להעניק משמורת להורה אחד תוך שלילת זכותו וחובתו של האחר כהורה משמורן. משכך, בהעדר נסיבות המעדיפות באופן ברור את האם על פני האב, יקבע בית המשפט כי יש לתת משמורת משותפת, ללא צורך בהסכמת האם.
האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם – סיכום
הטיפול המשפטי בנושא הרגיש של משמורת הילדים, התפתח בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי ילדיהם. בעוד שקבלת משמורת בלעדית כאבא עשויה להיות מאתגרת, הסדרי משמורת משותפת זוכים יותר ויותר להכרה כגישה המועדפת לרווחת הילדים. בהתאם לזאת, אם אתם עומדים בפני סכסוך משמורת או מבקשים הדרכה לגבי זכויותיכם כאבות גרושים, חיוני להתייעץ עם עורך דין גירושין מנוסה.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וליווי משפטי קשוב ואיכותי, זה הזמן לפנות אל משרד עו"ד אביב הראל, עורך דין גירושין מהימן ומוביל בתחומו. עם ניסיון של שנים בטיפול בתיקי משמורת, משרדנו מצויד היטב בכלים הנחוצים למתן סיוע משפטי ללקוחותינו, בעניינים הנוגעים למשמורת ילדים משותפת. אנו מבינים את המורכבות הכרוכה במצבים אלה ומוכנים לספק לכם את התמיכה המשפטית שתזדקקו לה כדי למקסם את רווחתם של ילדיכם.
צרו קשר עוד היום עם משרד עורך דין אביב הראל, על מנת להתמודד ביעילות המרבית עם המורכבות הנוגעת להשגת משמורת משותפת על ילדיכם, והבטיחו את התוצאה הטובה ביותר עבורם ועבורכם.
