איזון הוגן של המשאבים שנצברו במשך הנישואין בין בני זוג העומדים בפני גירושין, הוא אתגר משפטי ורגשי כאחד. הדרך שבה יבוצע האיזון – האם במסלול דחוי או במסלול מיידי תוך היוון הזכויות – עשויה להשליך באופן מכריע על עתידם הכלכלי של שני הצדדים. במאמר זה נבחן את הגישות והמגמות העדכניות בפסיקת בתי המשפט בסוגיית הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים, תוך הצגת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות והשלכותיה.
מהו איזון משאבים, מתי והיכן הדבר מתבצע?
איזון משאבים הוא הליך הנערך במסגרת תהליך הגירושין, שמטרתו לאפשר חלוקה הוגנת ומאוזנת של הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג במהלך נישואיהם. הליך זה מתבצע בדרך כלל בפני בית הדין לענייני משפחה, במקרים בהם בני הזוג המתגרשים לא חתמו מראש על הסכם ממון המסדיר את ענייני הרכוש ביניהם לקראת הפרידה.
למה נועד הליך איזון המשאבים?
מטרת הליך איזון המשאבים היא לאפשר חלוקה צודקת והוגנת של מכלול הנכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג, החל ממועד הנישואין ועד למועד ההתרה שלהם. זאת, על מנת להבטיח כי שני הצדדים יקבלו בסופו של דבר את החלק היחסי המגיע להם ברכוש המשותף, שנצבר ביניהם במשך שנות הנישואין.
הדרכים האפשריות לביצוע איזון משאבים בגירושין
קיימות מספר דרכים מקובלות לביצוע איזון הוגן של המשאבים בין בני זוג העומדים בפני גירושין. ראשית, מעריך אקטואר גירושין את שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין.
לאחר מכן, בית המשפט יכול לפסוק איזון באחד משלושת המסלולים הבאים:
- מסלול דחוי – חלוקת הרכוש בעתיד, במועד גמילת הזכויות של בני הזוג.
- מסלול מיידי (מהוון) – חיוב בן/ת הזוג בעל/ת הנכסים העודפים בסכום חד-פעמי כבר במועד חלוקת הרכוש הראשונית.
- חיוב בתשלומים לשיעורין – החל ממועד חלוקת הרכוש ואילך.
כך או כך, המטרה היא לאזן בסופו של דבר את חלוקת הממון באופן שוויוני ככל האפשר בהתחשב בנסיבות.
באיזה מסלול איזון משאבים היה מתבצע בעבר?
עד לאחרונה, בתי המשפט נטו לאמץ את מסלול האיזון הדחוי בתביעות לחלוקת רכוש בגירושין. כלומר, חלוקת הנכסים בפועל הייתה נדחית עד למועד בו זכויות בני הזוג ברכוש יבשילו ויהפכו נזילות.
זאת, על מנת להימנע מהצורך לבצע היוון כפוי של הנכסים שיכול להטיל נטל כלכלי כבד על אחד מבני הזוג. בהתאם לכך, היוון הנכסים היה מבוצע רק בהסכמה הדדית.
קביעת מועד מוקדם יותר לחלוקה, לטובת מימוש זכויות התובע, נשמרה למקרים חריגים בהם אחד מבני הזוג מצוי במצוקה כלכלית קשה בעוד שהשני בעל נכסים רבים. גם אז, בדרך כלל נדרשה הסכמה הדדית להסדר זה.
השינוי בגישת בתי המשפט לגבי הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים
לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי בנושא איזון משאבים בגירושין, אשר מהווה חידוש ביחס לגישה המסורתית של בתי המשפט בנושא זה.
עד כה, בתי המשפט נטו כאמור, לאמץ את מסלול איזון המשאבים הדחוי, כלומר דחיית חלוקת הרכוש בפועל עד הבשלת הזכויות בעתיד. היינו, עד לא מזמן, איזון מיידי באמצעות היוון נחשב לפתרון יוצא דופן.
אולם בפסק הדין התקדימי שהתקבל, נקבע כי איזון משאבים מיידי יכול להוביל במקרים רבים לחלוקה הוגנת וצודקת יותר, שכן הוא מאפשר ניתוק כלכלי מהיר יותר בין בני הזוג.
על כן, בית המשפט קבע שיש לבחון את הדרך המיטבית לאיזון בכל מקרה לגופו לפי נסיבותיו, במקום להעדיף באופן גורף את המסלול הדחוי.
אילו יתרונות יש לאיזון משאבים במסלול מהוון (מיידי)?
יתרונותיו המרכזיים של מסלול איזון המשאבים המיידי, הכולל היוון של הנכסים, הם:
- הוא מאפשר הפרדה רכושית מהירה ונקייה יותר בין בני הזוג לאחר הגירושין, ללא צורך בהמשך התערבות בענייני הרכוש ההדדיים בעתיד.
- הוא מונע את הצורך בהתדיינות משפטית נוספת לגבי אופן מימוש חלוקת הרכוש בעתיד.
- הוא מקנה ודאות פיננסית רבה יותר לשני הצדדים, מכיוון שחלוקת הרכוש מתבצעת מיד עם מתן פסק הדין לחלוקת הרכוש בגירושין.
כל אלה תורמים לפרידה מהירה ונקייה יותר מבחינה רכושית.
מתי בתי המשפט מתעדפים הסדרי איזון משאבים מיידיים אף שהזכויות טרם הבשילו?
קיימים מספר תרחישים בהם עשויה להינתן עדיפות לאיזון משאבים מיידי על פני איזון דחוי גם במידה והזכויות טרם הפכו נזילות:
- כאשר הפער בין הזכויות של בני הזוג אינו משמעותי, ולכן חיוב אחד הצדדים בתשלום חד-פעמי לא יהווה נטל כלכלי כבד מדי על המשלם.
- כאשר ברור שהחיוב המיידי לא יגרור הפסדים כספיים משמעותיים מעבר לחיוב הדחוי.
- כאשר זו נראית כדרך היחידה שבה התובע יוכל לממש את זכויותיו באופן מאוזן.
- כאשר אחד הצדדים דורש חיוב דחוי מסיבות שאינן כלכליות (נקמה/לחץ) ולא לצורך.
- כאשר ברור שאחד הצדדים מעכב בכוונה את הליך הגירושין.
- כאשר קיימים פערי גיל משמעותיים בין בני הזוג.
עם זאת, לכל שופט יש שיקול דעת לבחור בשיטה המתאימה ביותר לנסיבות המקרה.
הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים לפי הפסיקה התקדימית
על פי פסק הדין התקדימי, סעיף 6 ג' בחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לקבוע את הדרך המיטבית לאיזון המשאבים בכל מקרה לגופו. לפי השופט שנתן את פסק הדין האמור, הסעיף אינו מחייב את בית המשפט להעדיף באופן גורף איזון משאבים דחוי או מיידי, אלא להפעיל שיקול דעת ולבחור בכל מקרה את המסלול המתאים ביותר לנסיבות – בין אם מדובר באיזון דחוי ובין אם באיזון מיידי. זאת על מנת להביא לידי ביטוי את תכלית החוק בדבר איזון הוגן וצודק של המשאבים בין בני הזוג המתגרשים.
אז מהי המגמה הפסיקתית הרווחת בנושא חלוקת רכוש בגירושין – בבתי המשפט למשפחה כיום?
כיום נראה כי מערכת המשפט מאמצת גישה גמישה ודינמית יותר באשר לדרך הראויה לאיזון משאבים בין בני זוג העומדים בפני גירושין.
בניגוד לגישה הקודמת שהעדיפה כברירת מחדל את מסלול האיזון הדחוי, כיום ישנה נטייה לאפשר לבתי המשפט להפעיל שיקול דעת ולבחון את הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו.
מטרת המהלך לאפשר קביעה מותאמת פרטנית של המסלול המתאים ביותר לאיזון הוגן של המשאבים בהתאם לשלל שיקולים רלוונטיים כגון: מצב כלכלי, פערי גילאים, הדינמיקה בין הצדדים ועוד.
זאת על מנת להגשים בצורה המיטבית את מטרת החוק בדבר חלוקה צודקת של נכסי בני הזוג לאחר הגירושין.
סיכום ומסקנות לגבי הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים בראי הפסיקה
במאמר זה סקרנו את הגישות והמגמות המרכזיות באשר לדרך המועדפת לאיזון משאבים בהליכי גירושין. ראינו כי בעבר העדיפו בתי המשפט את מסלול האיזון הדחוי, אך לאחרונה התגבשה מגמה התומכת בהפעלת שיקול דעת ובחינה פרטנית של הנסיבות בכל מקרה נתון.
גישה זו שואפת לאפשר את קביעת המסלול המתאים ביותר למימוש איזון הוגן וצודק של המשאבים בין בני הזוג לשעבר. המלצתנו היא כי בכל הליך משפטי של גירושין וחלוקת רכוש, מומלץ להיוועץ בעורך דין דיני משפחה מוביל על מנת לגבש את האסטרטגיה המיטבית לקידום האינטרסים שלכם בבית המשפט. ליצירת קשר עם עו"ד אביב הראל להתייעצות בנושא – הקליקו כאן
