מעוכבת גט

אחת הבעיות המשמעותיות בהליך הגירושין בין זוגות יהודיים, היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת גט לשני. מצב זה יוצר עיכוב ממושך בהליך הגירושין ומונע מהצד השני להתחתן מחדש כדת משה וישראל. המאמר שלפניכם יתמקד במעמדה של האישה בתור "מעוכבת גט" ובדרכים לפתרון בעיה זו במסגרת החוק בישראל.

 

על חשיבותו של הגט בהליכי גירושין בין בני זוג יהודיים בישראל

על פי הדין העברי, כדי להתיר את קשר הנישואין בין בני זוג יהודים, יש צורך בגט – מסמך הלכתי שבו הבעל מסכים להתגרש מאשתו, ובכך מסיים את נישואיהם. עם זאת, הגט צריך להינתן על ידי הבעל מתוך הסכמה ורצון חופשי. פירושו שסירוב מצד הבעל למתן גט לאשתו, מעכב את יכולתה לצאת לחיים חדשים, ואף מונע ממנה את האפשרות להינשא מחדש ולהקים משפחה חדשה.

בדרך כלל בתי הדין הרבניים נמנעים מלכפות על הבעל לתת גט, ובמקום זאת קובעים שיש לבעל הצדקה הלכתית לגרש את אשתו או ממליצים לו לעשות זאת.

אולם על פי החוק, ניתן להטיל סנקציות שונות על בני זוג המסרבים לתת או לקבל גט, כגון קנסות כספיים, מאסר על תנאי ועוד. זאת על מנת ליצור לחץ משפטי לקידום הליך הגירושין במקרים של סרבנות.

 

על מעמדה הבעייתי של האישה כ"מעוכבת גט"

כאשר הגבר מסרב לתת גט לאשתו, הוא מונע ממנה להשתחרר מכבלי הנישואין ולהינשא מחדש. מנגד, הגבר יכול לשאת אישה נוספת מבחינה הלכתית. לכן, הסרבנות פוגעת בעיקר במעמד האישה והיא מכונה "מעוכבת גט" או אישה "עגונה".

המצב של מעוכבת גט פוגע קשות בזכויות היסוד של האישה – הזכות לחיי משפחה, הזכות לשוויון וכבוד וחופש הבחירה. בנוסף, ישנן השלכות כלכליות קשות על האישה, ובפרט כאשר ישנו מצב של אלימות כלכלית מצד בעלה בהווה, שכן היא אינה יכולה להינשא מחדש ולממש את מלוא זכויותיה.

 

דרכי התמודדות אפשריות עם בעיית מעוכבות הגט

ישנן מספר דרכים אפשריות במסגרת החוק הקיים כיום בישראל, להתמודד עם בעיית מעוכבות הגט:

    חיוב הבעל המסרב במזונות אישה – בית הדין יכול לחייב את הבעל הסרבן בתשלום מזונות אישה גבוהים ככל שהסרבנות נמשכת.

   .פיצוי כספי למעוכבת גט – האישה יכולה לתבוע פיצויים על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהסרבנות

עוד חשוב לדעת כי בתי הדין הרבניים מאפשרים דיווח אנונימי על מקרים של סרבנות גט, כדי לסייע לאישה מעוכבת גט להשתחרר ממצב כובל זה. ככלל, כל אדם יכול לדווח באופן חסוי וללא חשיפת זהותו, על מקרה שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת גט לשני, ובכך לאפשר לבית הדין לפעול לתיקון המצב. הליך זה נועד לסייע לצד שרוצה להתגרש לממש את זכותו לגט, תוך הגנה על המדווח מפני חשיפה.

מהם התנאים המקדמיים להטלת סנקציות במקרה של סרבנות גט?

להלן התנאים המקדמיים להטלת סנקציות במקרה של סרבנות גט:

•     ניתן להטיל סנקציות כאשר בית הדין פסק על חובת גירושין, ללא קשר לניסוח המדויק בפסק הדין.
•     יש להגיש בקשה לבית הדין להטלת הסנקציות.
•     בית הדין הוא שקובע, בכל מקרה לגופו, איזו סנקציה מתאימה.
•     לפני הטלת הסנקציות בית הדין שומע את טענות שני הצדדים.

לעניין זה חשוב לציין כי את הסנקציות המוטלות על גברים סרבני גט, ניתן להטיל במידה דומה גם על אישה המסרבת לקבל גט – זאת בכפוף לקבלת אישור מיוחד מטעם נשיא בית הדין הרבני הגדול.

 

אילו סנקציות יכולה אישה מעוכבת גט לבקש מבית הדין הרבני להטיל על בעלה?

בית הדין הרבני יכול לנקוט באמצעים שונים כנגד סרבני גט, כדי להניע אותם לתת גט לנשותיהם:

•     הוא יכול להוציא נגדם צווי מניעה, הכולל הגבלות על יציאה מהארץ, הגבלת קבלת דרכון, שלילת הוצאת, חידוש או הארכת רישיון נהיגה, מניעת עבודה בתפקידים מסוימים ועוד.
•     אם לא ניתן גט בתוך 30 יום מפסק הדין לגירושין, בית הדין יכול להורות על עיכוב או שלילה הדרגתיים של גמלאות וקצבאות שמקבל הסרבן.
•     בשלבים מאוחרים יותר, בית הדין יכול לעכב או לשלול עד 50% מהגמלאות והקצבאות, ואף לשלול אותן לחלוטין.
•     במקרים קיצוניים, בית הדין רשאי להורות על מאסרם של סרבני גט, עד שיסכימו לתת גט.

הרעיון המרכזי הוא שבית הדין הרבני מחזיק בארסנל של אמצעים, כולל סנקציות כלכליות ופגיעה בחירויות, כדי להביא למתן הגט למעוכבת גט, על ידי הסרבן.

 

סיפור מקרה של מעוכבת גט – תיק גירושין שטופל בהצלחה במשרדנו

תיק שטופל על ידי משרדנו עסק במקרה קשה של מעוכבת גט. הלקוחה הפונתה אלי ובשיחה הטלפונית הראשונית נשמע היה שהמדובר בתיק משפחה רגיל. להבהיר, שום תיק איננו "רגיל" ומבחינת הלקוח הוא עולם ומלואו. כוונתי היא למצב הדברים שהוצג לי: זוג נשוי, שני ילדים, דירה, רכוש וכיוצ"ב.

ואולם, כשהלקוחה התייצבה במשרדי לפגישה הראשונה, הסתבר שהמדובר בזוג המשתייך לחסידות חרדית ידועה והם מתגוררים בעיר חרדית במרכז הארץ. הלקוחה תיארה בפני עובדות קשות במערכת היחסים שלה בינה ובין בעלה. לדבריה הפעיל אלימות פיזית ומילולית כלפיה וכלפי הילדים. היא מאסה בו. לא מתקיימים יחסים טבעיים בין בעל ואשה, אין תקשורת ואין שום תוחלת לחיי הנישואין.

המלצתי לה להגיש מספר תביעות בעניין הרכוש, המזונות והקטינים וכן לפתוח בהליכים בעניין האלימות בבית המשפט לענייני משפחה. וכאן נוצרה הבעיה. השתייכותה לעדה החרדית עמדה בסתירה לגישה לבית משפט חילוני, בית משפט לענייני משפחה. יעצתי לה שהגם שענייני הגירושין ידונו בבית הדין הרבני מומלץ את יתר ההליכים להגיש בבית המשפט לענייני משפחה. הרגשתי שהצלחתי לשכנע אותה ואולם בסוף הפגישה ביקשה שהות לחשוב על העניין ולהתייעץ עם הרב שלה.

לאחר זמן קצר התקשרה למשרדנו וקבעה פגישה נוספת. בפגישה מסרה לי שמכלל סיבות לא תוכל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שכן בכוונתה להתגרש ולהמשיך בחייה בקהילה ואף להינשא בשנית ומעשה שכזה לא יכול לעבור לסדר היום.

הבנתי לליבה וקבלתי את החלטתה. אבל הסברתי שלהערכתי הבעל ימנה טוען רבני לבית הדין הרבני ויגיש בקשה ל"שלום בית" ובמצב דברים זה הגט המיוחל מתרחק, שעה שהשעון הביולוגי של הלקוחה "מתקתק". היא הרי רוצה להתגרש, לסיים את יתר העניינים הקשורים, להינשא בשנית ולהרות.

הגשתי מטעמה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, שעה שכרכתי את יתר העניינים, מזונות ורכוש. הבעל מצידו, הגיש בקשה לשלום בית כצפוי. היה צפוי דיון ממושך עד לגט המיוחל. אולם בית הדין מינה לבקשתי פסיכולוגית שתיתן חוות דעת ביחס לתוחלת הנישואין. עמדתי על כך שחוות הדעת תחייב את הבעל ובית הדין קיבל את בקשתי. חוות הדעת הוגשה לפיה אין שום סיכוי לנישואין והודות לכך – בני הזוג התגרשו תוך מספר חודשים ספורים. בכך נחסכו מהלקוחה שנים של דיונים בערכאות ועיכוב בגט המיוחל.

 

לסיכום

בעיית מעוכבות הגט פוגעת קשות בזכויות האישה בישראל ויש למצוא דרכים יעילות במסגרת החוק להתמודד עם סרבני גט. פתרון הבעיה מחייב שיתוף פעולה בין בתי הדין הרבניים, בתי המשפט והמחוקק, על מנת להגן על זכויותיהן של הנשים ולאכוף את חוקי מדינת ישראל.

אם את מעוכבת גט, זה הזמן לפנות לעזרת עורך דין דיני משפחה שיסייע בהגנה על זכויותיך. עורך הדין יוכל לסייע לך בתהליך הגירושין ולדאוג לכך שתקבלי גט בהקדם האפשרי.

לייעוץ משפטי דיסקרטי – צלצלי למשרד עו"ד אביב הראל כעת: 03-6950595.