מזונות

אחד הנושאים החשובים בתיקי גירושין הוא נושא המזונות. לפי הדין הישראלי, הבעל מחויב במזונות אשתו וכן במזונות ילדיו. פסיקת בית המשפט בשנים האחרונות הובילה לשינויים דרמטיים בדיני המזונות, כך שלעיתים האב לא יהיה חייב בתשלום מזונות כלל וייתכנו מצבים בהם חובת המזונות אף תהיה על האם. רוצים לדעת מתי חייבים בתשלום מזונות, מה התנאים לתשלום ולפי מה נקבעים הסכומים? כל זאת ועוד להלן.

חובת מזונות בדין העברי

כידוע, ענייני נישואין וגירושין בישראל נידונים, עבור זוגות יהודים, על פי דין תורה. המשמעות היא שההלכות הדתיות בעניין מזונות מהוות את הדין הנוהג בישראל לעניין זה! לכן, כדי לדעת מה הדין אומר ביחס לחובת מזונות, יש להכיר את המשפט העברי בנושא. כפי שנראה להלן, על גבי המשפט העברי בנה בית המשפט קומות נוספות וכמובן שנעסוק אף בהן.
המשפט העברי עוסק בשני סוגים של תשלומי מזונות – תשלום מזונות אישה ותשלום מזונות לילדים. נעסוק בכל אחת מחובות המזונות בנפרד.

מזונות אישה לפי דין תורה

ההלכה היהודית קובעת שלוש חובות עיקריות שהבעל חייב לאשתו – שארה, כסותה ועונתה. בעברית פשוטה, הבעל חייב לדאוג לאשתו למזונותיה, לביגוד ולקיים איתה יחסי אישות. אם כן, אחת החובות היא חובת "שארה", הלא היא חובת המזונות.

כמה מזונות?

על פי הדין העברי, כל עוד בני זוג נשואים מחובתו של הבעל לדאוג למזונותיה של האישה. חובה זו מגולמת במילות הכתובה שהבעל כותב לאשתו במעמד הנישואין: "אני אזון, אכלכל ואפרנס". ההלכה קובעת רמה בסיסית של חיוב מזונות, אולם כאשר בני הזוג כבר חיים ביחד לאורך שנים, נוצרת הסתמכות של האישה לרמת חיים מסוימת. חובתו של הבעל לשמור על רמת חיים זו והמזונות – ייקבעו בהתאם.

מדור ספציפי

זכות ייחודית של האישה על פי דין תורה, היא הזכות למדור ספציפי. בית הדין רשאי לפסוק כי על האישה להישאר בבית בו היא רגילה לחיות ולבעל לא תהיה זכות להוציא אותה מהדירה במסגרת חובת המזונות שלו כלפיה. זאת, גם במקרים בהם הדירה רשומה על שם הבעל בלבד! מדובר בסעד ייחודי שניתן לנשים בבית הדין הרבני, ולא ניתן להן בבית המשפט.

זכות קיזוז

חשוב לציין כי ייתכנו מקרים בהם חובת המזונות של הבעל תקוזז לפי הכלל "איני ניזונת ואיני עושה". במקרים בהם הכנסתה של האישה גבוהה מהכנסתו של הבעל, היא זכאית להפרדה כלכלית שלא מחייבת אותה לערב את כספיה עם כספי הבעל. בתגובה, הכספים שהיא מרוויחה ויכלו להגיע לתא הכלכלי המשפחתי מתקזזים מחובת המזונות.

תום החיוב במזונות

עם מתן הגט, חובת "שארה כסותה ועונתה" פוקעת והבעל לא חייב יותר בתשלום מזונות לאשתו. לכן, פסיקת מזונות לטובת האישה תהיה רק לאורך הליך הגירושין ולא לאחריו. אולם בתי הדין הרבניים מושפעים גם הם ממגמות במשפט האזרחי ומהלך רוח עולמי ובשנים האחרונות ניתן לזהות יותר ויותר מקרים בהם בית הדין מחייב את הבעל בתשלום מזונות מינימליים לאשתו גם לאחר הגירושין.

פטור ממזונות על פי הדין העברי

לפי דין תורה, ישנם לא מעט מקרים בהם הבעל פטור מתשלום מזונות לאשתו. בנסיבות מסוימות, בגידה יכולה לפטור את הבעל מחובת המזונות. כמו כן, אישה שמודגרת כמורדת, כלומר מסרבת לקיים יחסי מין במטרה לצער את הבעל, תאבד אף היא את זכותה למזונות.
בכל אחד מהמקרים הללו, כמו גם מקרים בהם כלל לא חלה חובת מזונות לפי הדין הדתי, ניתן יהיה לפנות לדין האזרחי ולקבל מזונות אישה על פיו. מדובר במזונות לפי הפסיקה, שרצתה לתקן מצב מעוות בו אין חובת מזונות בקרב זוגות שלא נישאו לפי דין תורה.

מזונות אישה לפי הדין האזרחי

על זוגות ישראלים רבים לא חל דין תורה. בין אם מדובר במצב בו אחד מבני הזוג לא יהודי או בזוגות שפשוט לא התחתנו כדת משה וישראל, חובת מזונות לפי דין תורה לא תחול על זוגות אלו. האם המשמעות היא שזוגות אלו לא מחויבים בתשלום מזונות? בפסק דין מפורסם הידוע בשם פלונית פרגוואי, השופט אהרן ברק קבע כי חובת המזונות תחול גם על זוגות אלו.

על פי פסיקת ברק, שהפכה להלכה מושרשת בדין הישראלי, חלה חובת מזונות גם על זוגות שלא נישאו כדת משה וישראל. עם זאת, האופן בו נפסקים מזונות אלו שונה בתכלית מאופן פסיקת המזונות במשפט העברי. במקרים אלו, הכנסות בני הזוג מושוות זו לזו במטרה לבחון האם ראוי שאחד מבני הזוג ישלם מזונות לבן הזוג השני. זאת, בניגוד לדין העברי שם הבעל מחויב בתשלום מזונות לאשתו ולא להיפך.

מזונות ילדים

מזונות אישה הם אכן מזונות חשובים, אך עיקר תשלום המזונות הוא תשלום מזונות הילדים. על ההורים חלה חובה לדאוג למזונות ילדיהם, עד הגיעם לבגרות. על פי הדין העברי הפשוט, חובת המזונות מוטלת על האב בלבד. עליו לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של ילדיו, בסכום שנאמד על ידי בית המשפט ב-1,000 עד 1,500 שקלים בחודש. זאת, בנוסף להשתתפות בהוצאות הדיור של האם.

הלכה זו יצרה מצבים אבסורדיים. גם בקרב זוגות אצלם המשמורת משותפת וההכנסות דומות, הבעל עדיין התחייב בתשלום מזונות לילדיו. זאת, למרות שהוא מוציא על גידולם לא פחות ממה שהאם מוציאה.

מציאות זו השתנתה בפסיקת בית המשפט בתיק בע"מ 919/15. בתיק זה נקבעה הלכה לפיה כאשר להורים משמורת משותפת על הילדים והכנסות ההורים דומות, האב יהיה פטור מחובת תשלום המזונות עבור ילדים בגילאי 6 ומעלה. באופן כללי, פסק הדין חולל מהפכה שהובילה לבחינה נסיבתית של תנאי המשמורת, הכנסות ההורים, הוצאות הדיור והוצאות גידול הילדים במקום לקביעות עקרוניות של חובות תשלום על פי דין תורה.

חשוב לציין – עיקר השפעתו של בע"מ 919 היא על פסיקת בתי המשפט ופחות על פסיקתו של בתי הדין הדתיים. בתי הדין כפרו בסמכותו של בית המשפט העליון להכתיב להם כיצד צריך לפסוק מזונות על פי הדין הדתי וחלק מבתי הדין דבקים בהלכות שנהגו לפני פסיקת בית המשפט העליון.

על זאת, אף בקרב בתי הדין מחלחלת ההבנה שהטלת מלוא תשלום המזונות על האב אינה סבירה כלל וכלל במציאות המודרנית. מכיוון שכך, ניתן לראות את השפעת הבע"מ גם בבתי הדין הרבניים שפוסקים יותר ויותר על פי עקרונות בע"מ 919 ופחות לפי דרכי הפסיקה שנהגו לפניו.

שאלות בעקבות בע"מ 919

בע"מ 919 הוליד שאלות רבות עימן בתי הדין ובתי המשפט מתמודדים עד היום. מה דינם של הסדרי מזונות שנפסקו לפני בע"מ 919? מה קורה עם מזונות ילדים שבמשמורת האם בלבד, אך הכנסות האם גבוהות משמעותית מהכנסות האב? האם ייתכנו מצבים בהם האם תשלם מזונות לאב?

התשובות לכל השאלות הללו עודן פתוחות, לא חד משמעיות ותלויות בנסיבות המקרים הספציפיים. מכיוון שכך, חשוב להיות מיוצגים בהליכי מזונות על ידי עו"ד משפחה מובילים בתחום, שיידעו לייצג את האינטרס שלכם בשאלות פתוחות אלו ולהציג את הנסיבות כך שיובילו לפסיקה לטובתכם.

לסיכום, מזונות אישה ומזונות ילדים מהווים נדבך משמעותי בתיקי גירושין. הבסיס החוקי בנושאים אלו הוא הדין הדתי, אולם על גביו נוספו כללים רבים מהדין האזרחי. ערבוב החוקים והסמכויות בתיקים אלו יוצרים חוסר וודאות רב באשר לפסיקת בית המשפט או בית הדין. לכן, חשוב להיות מיוצגים בהליך על ידי עורכי דין מובילים בתחום.