יש להבחין בין מזונות אישה לבין מזונות ילדים. לגבי מזונות הילדים כבר מזה שנים אנו מצויים במשטר שונה של דיני מזונות.
בעקבות הלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון ששינתה מצב דברים. אם בעבר הנטל של המזונות ההכרחיים עד גיל 15 היה מוטל באופן אבסולוטי על האב, כשמדובר בהורים יהודים, ללא כל שיקול אחר, נקבע שעתה המזונות יקבעו על פי פרמטרים אחרים החל מגיל 6 כגון: ההבדלים בין היכולות הכלכליות של ההורים (לא רק ההכנסה בפועל), זמני השהות, צרכי הקטינים בתוך התחשבות בצרכים תלויי שהות כגון: מזון וצרכים שאינם תלויי שהות כגון: הוצאות רפואיות. לכך יש להוסיף את הוצאות המדור, אחזקת המדור וכמובן הוצאות חריגות שנוגעות לקטינים.
בעקבות ההלכה שנקבעה בתי המשפט החלו להתמודד עם שאלות שעלו "תוך כדי תנועה" כגון: מה הדין לגבי פסקי דין שנתנו בעבר? מה הדין לגבי הסכמים שניתן להם תוקף קודם למתן פסק הדין המהפכני? מה קורה עם קטין שבעת פתיחת ההליך הוא בן 3 או 4? מה הדין לאחר מתן פסק הדין? מי משלם למי? מי ההורה המרכז? מה הדין אם ההורים משנים בהסכמה או בהתנהגות את זמני השהות? כיצד מחשבים – על כל אלו ניתנו וניתנים פסקי דין לרוב.
מזונות אישה הן מזונות שעל הבעל לשלם לאשתו על פי הדין האישי החל עליו (בדרך כלל קיים דין אישי).
כשהמדובר ביהודים הרי חובת הבעל לזון את אשתו על פי הדין העברי ואשה זכאית לכל מזונותיה, על פי רמת החיים לה הורגלה. המזונות הם כל עוד הנישואין בתוקף ופוקעים עם מתן הגט. בבית הדין הרבני ניתן גם לקבל סעד שלא קיים בבית המשפט לדיני משפחה כגון: "מדור ספציפי" שנובע מזכותה של האישה לקבל מהבעל מדור שקט ושליו ואז לא ניתן להוציא את האישה מהדירה.
גם ידועה בציבור זכאית למזונות הנקראים בשם "מזונות משקמים" אך הם שונים בתכלית ממזונות אישה או מזונות ילדים.
הניואנסים רבים ודקים ולכל תא משפחתי יש הנתונים הספציפיים שלו על בסיס המציאות שלו. לא לכל קטין אותם הצרכים. לא כל קטין הורגל לאותה רמת חיים וחשוב לזכור שבקביעת יכולת ההשתכרות יש להביא בחשבון גם הסתרה של נתונים שיכולה להשפיע באורח מרחיק לכת על גובה המזונות.
האמור לעיל הינו תיאור כללי של הדין ואיננו בגדר יעוץ משפטי. אתם מוזמנים לקבוע פגישה עם עו"ד לעייני משפחה לצורך בחינת המצב הספציפי.
