נשים רבות במדינת ישראל חוות תופעה מדאיגה המכונה "סרבנות גט", שיש לה השלכות שליליות מאוד על חייהן. מונח זה מתייחס למצב שבו אישה לכודה למעשה בנישואים שאינם קיימים מבחינה משפטית, אם כי עדיין יש להם משמעות דתית על פי ההלכה. ההשלכות המעשיות עשויות להיות מטרידות אף יותר, כפי שיפורט בהמשך. במאמר הבא, נשפוך אור על המשמעויות העומדות מאחורי סרבנות גט ונבדוק במקרה של אישה עגונה – מה ניתן לעשות.
על המלכוד בו נתונות נשים עגונות במדינת ישראל
לא מעט נשים יהודיות במדינת ישראל, מוצאות את עצמן לכודות בקשרי נישואין שברצונן להתיר עקב סירוב לגט מצד בעליהן. לעתים קרובות, נשים נותרות כלואות במצב הבלתי נסבל הזה במשך שנים ארוכות. זהו תרחיש שמציב את האישה מסורבת הגט, במלכוד מורכב ובעייתי, שכן ללא הגושפנקא הרשמית של הרבנות לסיום נישואיה הראשונים, אין לה אפשרות להינשא לגבר אחר ולהקים עמו משפחה חדשה.
על מקורו של המושג "אישה עגונה" והנסיבות שעבורן הוא נועד
מקורו של המושג "אישה עגונה" במשפט העברי. מדובר במעמד משפטי אשר הוגדר בתחילה לתיאור אישה שבעלה נעדר ועקבותיו נעלמו. עם הזמן, הגדרה זו התפתחה והתרחבה כדי להקיף תרחישים נוספים, לרבות מקרים בהם מחלתו הקשה של הבעל מונעת ממנו לתת גט, או מצבים בהם הבעל פשוט מסרב לתת גט לאשתו. תרחיש נפוץ נוסף המוביל למצב זה של כליאת נשים יהודיות בנישואין שאינן חפצות להימצא בהם, הוא כאשר גברים הופכים לנעדרים במסגרת שירותם הצבאי ואינם חוזרים משטח האויב או משדה הקרב.
יתר על כן, גם בנסיבות קורעות הלב שבהן בעל נפטר לפני לידת ילדיו, על פי המסורת הדתית היהודית, זו הופכת לאחריותו של אחיו של הבעל או להתחתן עם האלמנה או לשחרר אותה באמצעות נוהג המכונה "חליצה".
מצבן של נשים אלו משקף את הצורך הדחוף בפתרונות משפטיים ריאליים שיסייעו להבטיח את זכויות האדם הבסיסיות שלהן ולהציע להן את ההזדמנות להשתחרר משעבודן לנישואין שהלכה למעשה, תמו זה מכבר.
מה מעמדן של נשים עגונות בדין העברי?
דיני הגירושין במדינת ישראל, הנשענים על הדין העברי במקרה של זוגות יהודיים, מחייבים הסכמה של שני הצדדים להליך הגירושין. עם זאת, במקרים בהם הגבר מסרב לתת לזוגתו גט למרות החלטת בית המשפט הרבני לטובת הגט, אשת הבעל הסרבן תיחשב כ"אישה עגונה".
למרבה הצער, עמדת האישה העגונה מבחינה משפטית, היא בעייתית ביותר. נאסר עליה להינשא לגבר אחר, ללא קשר לנסיבות מצבה. זאת אף על פי שלגבר שאשתו מסרבת להכיר בגט שנתן לה, עשויה להיות אפשרות לשאת אישה אחרת. סתירה זו משאירה נשים במצב לא שוויוני ולא הוגן.
יתרה מכך, אם אישה עגונה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר בעודה קשורה לבעלה מבחינה משפטית, כל ילד שנולד מקשר כזה ייחשב כ"ממזר" בדת היהודית. יתרה מזאת, אם היא תינשא לגבר שעמו ניהלה את מערכת היחסים שמחוץ לנישואין, בסופו של דבר לאחר קבלת גט, היא תיחשב לנואפת, ובשל כך עלולה לאבד את זכויותיה למזונות וזכויות משפטיות אחרות.
אישה עגונה – מה ניתן לעשות כאשר הבעל מסרב לתת גט לאשתו?
בתי הדין הרבניים הקימו יחידה ייעודית לטיפול במקרים של סרבנות גט, לרבות סיוע לנשים באיתור בעלים סרבני גט והטלת סנקציות שונות עליהם. סנקציות אלו כוללות הגבלות על חשבונות בנק, שלילת רישיונות נהיגה ורישיונות מקצועיים (במידה ויש), הגבלות נסיעה לחו"ל, תביעות פיצויים ואף מאסר במקרים חמורים.
כמו כן, בשנים האחרונות פיתחו בתי המשפט האזרחיים אסטרטגיות להתמודדות עם הצד מסרב הגט, תוך שמירה על הזכויות וחירויותיו של בן הזוג מסורב הגט. בהתאם לכך, נשים עגונות רשאיות להפעיל לחץ כלכלי על בעלים סרבני גט, באמצעים כמו הגשת תביעת נזיקין נגד הבעל. עיון בפסיקות בתי המשפט במקרים כאלה מלמד על כך שלעיתים מוענקים לאישה העגונה סעדים כספיים משמעותיים עבור כל שנת סירוב לגט מצד הגבר. גישה זו יכולה להתגלות כיעילה גם כדרך לדרבן את הבעל לקיים שיח עם האישה לטובת הסדרת סיום הנישואין באופן רשמי.
עם זאת, חשוב לציין כי בתי הדין הרבניים דורשים מתן גט מרצון על ידי שני הצדדים. לפיכך, קיים סיכון פוטנציאלי שלחץ כלכלי על הבעל סרבן הגט, עלול לפסול את הגירושין, שכן הוא עשוי להיחשב ככפייה בלתי הולמת. יחד עם זאת, בדרך כלל בתי המשפט הרבניים נמנעים מפסילת הגירושין בעילה זו, במיוחד כאשר ניכר כי הבעל המעגן פועל בניגוד לצו בית המשפט המחייב מתן גט. במקום זאת, הם נוטים להכיר בהסכמתו למתן הגט בעקבות הסנקציות שהופעלו עליו, כהסכמה אמיתית ומחייבת ולא כמתן גט פסול.
התרת עגונות ככלי נוסף לטיפול בסרבנות גט
כדי להקל על נשים מסורבות גט, בתי המשפט מאפשרים לכל אדם לדווח בעילום שם על מקרים של סרבנות גט. יוזמה זו נועדה לסייע לנשים המבקשות להתגרש להתגבר על ההתנגדות של בני זוגן. כמו כן, בתי המשפט בוחנים את האפשרות למצוא פגמים הלכתיים בטקס הנישואין, תוך בחינת האפשרות לחריגה מכללי ההלכה, הפוסלת את הנישואין מיסודם. פגמים כאלה עשויים לכלול עדות פסולה של עדים או היעדר הסכמה ברורה מהאישה להינשא.
אישה עגונה – מה ניתן לעשות כאשר הבעל מתקשה לתת גט לאשתו בשל מצבו הרפואי או הנפשי?
במקרים בהם הבעל חולה שמצבו קשה, בתרדמת או מתמודד נפש, מה שגורם לו לחוסר יכולת לתת גט לאשתו, האישה עלולה למצוא את עצמה במצב מורכב. עם זאת, בתי המשפט שואפים למצוא פתרונות גם בתרחישים מסוג זה. הם עשויים להעריך את כשירותו של הבעל ולדרבן אותו להסכים למתן גט, כאשר הוא מפגין רגעים של צלילות.
אישה עגונה – מה ניתן לעשות כאשר הבעל נעדר?
כאשר הבעל נעדר, וקיימת אי ודאות לגבי גורלו, כמו במקרים בהם הוא יוצא לקרב ואינו חוזר, מבלי להותיר עדות למותו, עומדת האישה בפני מצב מורכב וכואב אף יותר. במצבים כאלו, בית המשפט משתדל לאסוף את כל הפרטים והראיות הזמינים הנוגעים למקום הימצאו של הבעל כדי לקבוע את מעמדה המשפטי של האישה, לרבות האפשרות להכריז עליה כאלמנה.
מהן הזכויות של נשים בהריון בגירושין?
החוק הישראלי קבע סעדים שנועדו להקלת הנטל הכלכלי המונח על כתפיהן של נשים המתמודדות עם עגינות, לרבות אלו שמתאלמנות או שבני זוגן נעלמו. זכות משמעותית אחת היא הזכאות לקצבת זקנה (קצבת אזרח ותיק) מביטוח לאומי, גם אם האישה לא הייתה מבוטחת בעבר במערכת הביטוח הלאומי. כמו כן, נשים בהריון שחלפו שנתיים ללא נוכחות בני זוגן, בין אם עקב היעלמות ובין אם היו בחו"ל בלא הסכמתן וללא מתן מזונות ילדים, מוכרות כחד הוריות. כתוצאה מכך, הן זכאיות לכל ההטבות והתמיכה המוצעות למשפחות חד הוריות.
לסיכום: אישה עגונה – מה ניתן לעשות
נושא סרבנות הגט עשוי להימשך כל עוד החוק הדתי שומר על סמכות בלעדית בענייני נישואין וגירושין של זוגות יהודיים בישראל. עם זאת, חיוני להכיר בכך שקיימים סעדים משפטיים הזמינים לנשים מסורבות גט שאותם ניתן לממש בעזרת עורך דין גירושין מנוסה. פנייה לייעוץ משפטי עם עורך דין דיני משפחה המתמחה בדיני גירושין והליכי התרת עגונות, חיונית לניצול יעיל של הכלים הללו כדי להילחם בבעל סרבן הגט ולהסדרת המצב המורכב ביעילות.
אם נקלעתן למצב של עגינות ואינכן בטוחות מה ניתן לעשות – משרד עורך דין אביב הראל, כאן עבורכן ולמענכן. אל תהססנה לפנות לעו"ד אביב הראל להתייעצות משפטית דיסקרטית וללא התחייבות בהקדם.
