כפיית גט היא סוגיה מורכבת ורגישה ביותר במשפט העברי. מצד אחד, על הגט להינתן בהסכמה מלאה של שני הצדדים. מצד שני, יש למנוע מצבי עגינות קשים ובלתי נסבלים הנגרמים עקב סירוב לגט. על כן, במקרים קיצוניים וכמוצא אחרון, בתי הדין הרבניים נוקטים בצעדים של כפיית גט – כאשר עם דרכי כפיית גט שננקטות, נמנות מגבלות וסנקציות הולכות ומחמירות על הסרבן, שמטרתן ליצור לחץ שיביא בסוף להסכמה מרצון לגט מצידו.
כפיית גט – סוגיה משפטית והלכתית מורכבת
על פי חוק בישראל, כדי שבני זוג יוכלו להתגרש הם נדרשים לעבור הליך גירושין רשמי בבית דין דתי, על פי השתייכותו הדתית של כל אדם. בהתאם לכך, בני זוג יהודים נדרשים לסדיר את גירושיהם בבית דין רבני, באמצעות הליך שנקרא "סידור גט". במסגרת ההליך, הבעל נותן לאישה את הגט – מסמך רשמי המבטל את הנישואין ומתיר לאישה להינשא מחדש.
אולם לא אחת, הבעל ממאן למתן הגט לאשתו ובכך למעשה, כובל אותה בנישואין בניגוד לרצונה. מנגד, ישנם גם מקרים שבהם האישה אינה מקבלת על עצמה את הגט מרצון. אמנם על פי ההלכה היהודית, בעבר היה נהוג שגבר יכול לגרש את אשתו ללא הסכמתה. אולם עם השנים התקבלו תקנות הדורשות הסכמה הדדית למתן ולקבלת גט.
בהתאם לכך, כיום מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט מוגדר כסרבנות גט. מצב זה עלול להוביל לכפיית גט או לסנקציות על הסרבן. המטרה היא למנוע מצב שבו אחד מבני הזוג כלוא בנישואין שאינם מעוניין בהם.
יחד עם זאת, כפיית גט אינה עניין פשוט במישור המשפטי וההלכתי. מדובר בהליך סבוך הן מבחינה דתית והן מבחינת החוק האזרחי, הנושא משמעויות והשלכות שחשוב לתת עליהן את הדעת ולכן בתי המשפט אינם תמיד ממהרים לנקוט בדרכי כפיית גט.
ההשלכות של סרבנות גט עבור נשים
ככלל, סרבנות גט פוגעת בנשים יותר מגברים, למרות שהיא יכולה לקרות לשני המינים. הסיבה לכך נובעת מהלכות הנישואין בהלכה היהודית, החלות בישראל. אישה מסורבת גט, נחשבת כנשואה. לכן, היא אינה יכולה לקיים יחסים עם גבר אחר ולהינשא מחדש. אם תעשה כן – היא עלולה לאבד את מזונותיה ולהיות מנועה מהאפשרות להינשא בעתיד. יתרה מכך, אם אישה מסורבת גט תלד ילד כתוצאה מקשר מחוץ לנישואין – הילד יוגדר כממזר ויהיה פסול חיתון. מצב זה פוגע קשות בנשים מסורבות גט ובילדיהן – אם נולדו כאלה מחוץ לנישואין.
באילו נסיבות עשוי בית דין רבני לנקוט בדרכי כפיית גט?
בית דין רבני יכול לכפות מתן גט רק במקרים ספציפיים, שכן על הגט להינתן מרצון שני הצדדים.
המקרה העיקרי שבו ניתן לכפות גט הוא כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, הליך בוררות או גישור בחתירה לשלום בית לא צלח, ובן/בת הזוג השני מסרב לתת גט שלא באופן לגיטימי.
מקרים נוספים שבהם עשוי בית הדין הרבני לפעול לכפיית הגט, הם אלו שבהם קיימת עילת גירושין מובהקת המוכרת בהלכה היהודית, לרבות: מומים, עקרות, בגידה או אי רצון של הגבר לפרנס את המשפחה. אך גם במקרים אלו יש קושי הלכתי לכפות גט ללא הסכמה, והדבר נעשה רק בנסיבות קיצוניות.
מה המשמעות המשפטית של כפיית גט?
חשוב להבין כי השימוש בדרכי כפיית גט אינה מהווה הכרזה על גירושין כשלעצמה, אלא הטלת מגבלות בהוראת בית המשפט, על סרבן הגט – במטרה שיסכים לבסוף מרצונו לתת או לקבל גט.
ההגבלות יכולות להיות כלכליות, חברתיות או אישיות, ורמתן משתנה בין מקרים – בהתאם לנסיבות ומשך הסירוב. מטרתן היא יצירת לחץ הולך וגובר על הסרבן, עד שיסכים לתת את הגט לצד השני ביוזמתו הוא.
על דרכי כפיית גט כלכליות ויעילותן
כפיית גט כוללת בדרך כלל סנקציות כלכליות על הסרבן, שכן אלו יעילות מאוד בדרך כלל ככלי המדרבן סרבני גט להסכים לו.
הסנקציות יכולות לכלול שלילת רישיונות מקצועיים שונים, מניעת אפשרות לעבוד בשירות המדינה, עיקול חשבונות בנק וקצבאות, ואף תביעות כספיות על ידי בן/בת הזוג הנפגע/ת מסירובו של הצד השני למתן הגט.
מטרת הסנקציות הכלכליות היא לפגוע בפרנסה ובאיכות החיים של הסרבן, ובתוך כך ליצור לחץ שיוביל אותו/אותה בסופו של דבר להסכים לתת/לקבל גט מרצון.
דרכי כפיית גט נוספות
בנוסף לסנקציות כלכליות, ישנן הגבלות נוספות שניתן להטיל על סרבני גט:
- הגבלת יציאה מהארץ – הגבלה זו ננקטת על מנת למנוע מהסרבן להימלט מהסנקציות האחרות שעשויות להיות מוטלות עליו בעקבות סירובו לקבלת או מתן הגט, ולהימנע ממצב שהוא נמלט מהארץ במטרה לגרור את הליך הגירושין.
- מאסר בפועל – במקרים קיצוניים, ניתן לשלוח את הסרבן למאסר בפועל. אם הסרבן כבר נמצא במאסר בגין עבירה אחרת, אפשר לשלוח אותו לבידוד – צעד קיצוני שנועד ליצור לחץ פסיכולוגי שיביא להסכמה לגט.
מטרת ההגבלות הנ"ל היא החמרה ניכרת של איכות החיים, במקביל לפגיעה כלכלית, על מנת ליצור לחץ הולך וגדל על הסרבן שיביא בסוף להסכמה לגט מרצון מטעמו (או מטעמה).
האם ניתן לאלץ גם אישה מסרבת גט להתגרש?
גם נשים יכולות להיות סרבניות גט, ועליהן ניתן בתאוריה להטיל את אותן ההגבלות המוטלות על גברים סרבנים.
עם זאת, מכיוון שלפי ההלכה הגבר יכול במקרים מסוימים לשאת אישה נוספת ללא צורך בגט מסרבנית הגט הראשונה, הרי שהפגיעה בו קטנה יותר.
לכן, בפועל בתי הדין הרבניים מטילים פחות הגבלות וסנקציות על נשים סרבניות גט. אך עקרונית, ניתן להטיל על נשים סרבניות את מלוא הסנקציות, במקרים מתאימים.
מה ניתן לעשות במידה ואף אחת מדרכי כפיית הגט אינה עוזרת?
לעיתים, גם לאחר הטלת מלוא הסנקציות וההגבלות, הסרבן ממשיך לסרב לתת או לקבל גט.
במצבים אלו, כאשר אף האמצעים הקיצוניים אינם מועילים, המצב קשה במיוחד עבור בן/בת הזוג הנפגעת. על אף הקושי, יש להמשיך ולנסות להיאבק משפטית בסרבן – הן באמצעות בית הדין הרבני שיטיל את מירב הסנקציות, והן בעזרת עורך דין גירושין מנוסה, שיוכל לסייע במאבק המשפטי המורכב הזה ולבחון את האפשרות להגשת תביעת פיצויים כנגד הצד המסרב לגט, באמצעות בית הדין לענייני משפחה.
לסיכום
במאמר זה סקרנו כמה דרכי כפיית גט שבהן נוקטים בתי הדין הרבניים בישראל, במצב של סירוב למתן גט בהליכי גירושין. יחד עם זאת, כפיית גט היא הליך מורכב ורגיש, הכרוך בדילמות הלכתיות ומשפטיות כאחד. מחד, העיקרון הוא שהגט צריך להינתן בהסכמה, אך מאידך, בתי המשפט שואפים גם למנוע מצבי עגינות קשים ומתמשכים. על כן, במקרים קיצוניים ננקטות סנקציות והגבלות על סרבני גט – החל מהגבלות כלכליות, דרך שלילת זכויות, ועד כליאת הסרבן במאסר – כדי ליצור לחץ שיביא בסוף להסכמה למתן הגט המבוקש. אולם לעיתים אף פעולות אלו אינן מועילות.
אם נתקלתם בסרבנות גט, מומלץ להיוועץ בעורך דין גירושין מנוסה, שיוכל לסייע לכם במאבק המשפטי המתמשך. משרד עורך דין אביב הראל מלווה ומייצג נפגעות ונפגעי סרבנות גט ועגינות מזה שנים רבות וידע להדריך אתכם כיצד לפעול במצב העניינים המורכב שבו אתם נתונים.
למידע נוסף ולקבלת סיוע משפטי אישי ומקצועי – אל תהססו לפנות אל משרדנו עוד היום.
