תופעת סרבנות גט מקושרת למקרים בהם הבעל מסרב לתת גט לאשתו, מה שמותיר את האישה במצב של "עגינות". עם זאת, לא אחת מתרחשים גם מצבים בהם אישה מסרבת לקבל את הגט. בשורות הבאות נסביר כיצד סירוב גט מצד האישה משפיע על הבעל, ואילו אמצעים ניתן לנקוט כדי לטפל בסירוב כזה, מבחינה משפטית.
מהו סירוב גט מצד האישה?
סרבנות גט היא תופעה שבה אחד מבני הזוג מסרב לקבל את הגט גם לאחר שבן הזוג השני ביקש זאת רשמית מבית הדין הרבני, ובית הדין קבע כי יש לתת את הגט. על פי דין תורה וההלכה היהודית, מעשה מתן גט, צריך להיות מרצון ויכול להתבצע רק ביוזמת הבעל, ואינו חייב להיות מקובל על ידי האישה. אולם פסיקות היסטוריות אסרו על יהודי אשכנז לכפות על אישה להתגרש בעל כורחה, ואיסור זה מכובד כיום בקרב כל העדות, בהוראת הרבנות מימי קום המדינה, ומונע גירושין בכפייה.
למרות תקנות אלו, עלולות להיווצר נסיבות מסוימות שבהן ניתן יהיה לחייב או לכפות על האישה להתגרש, גם במסגרת הלכת רבינו גרשום. למשל, אם מוכח שהאישה נאפה, היא נעשית אסורה על בעלה, ובמקרים כאלה, כפיית גט אינה עוברת על איסור רבי גרשום. בקצרה, סירוב גט מצד האישה מתרחש כאשר האישה מסרבת לקבל את הגט שביקש לתת לה בעלה בבית הדין הרבני, ולכן הוא נותר נשוי לה בלית ברירה. זאת כאמור, למעט במקרים שבהם מתקיימות נסיבות ספציפיות המצדיקות את כפיית הגט על האישה, כגון התרחיש של אישה נואפת.
כיצד סירוב גט מצד האישה משפיע על הבעל?
ההתנגדות לגירושין מצד אישה יכולה להיות נושא מורכב ומאתגר. למרות שהוא עשוי לא לקבל תשומת לב רבה כמו מקבילתו, עדיין יכולות להיות לכך השלכות רגשיות ומשפטיות משמעותיות עבור שני הצדדים המעורבים. הבעל, כמו כל מי שמתמודד עם בן זוג סרבן, עלול לחוות תסכול, בלבול ותחושה של תקיעות במצב קשה. המחיר הרגשי של סירוב לגט מצד האישה יכול להיות ניכר, והוא עשוי לעכב את יכולתו לעבור לפרק חדש בחייו.
הידעתם? גישור בגירושין מסייע במקרים רבים להתמודד עם סירוב גט מצד האישה ללא צורך בהליכים משפטיים
נקודת הפתיחה בהתמודדות עם סרבנות גט מצד האישה, מצריכה התייחסות מדוקדקת וגישה חומלת. תקשורת פתוחה וכנה, חיונית בהבנת הסיבות מאחורי הרתיעה שלה מקבלת הגט. על ידי הקשבה לדאגותיה ולרגשותיה, הבעל יכול לקבל תובנות לגבי נקודת המבט שלה, מה שעשוי לסלול את הדרך לפתרון.
ייעוץ של עורך דין דיני משפחה וגישור מקצועי בגירושין, יכולים להתברר כמועילים מאוד בנסיבות כאלה. עו"ד לענייני משפחה או מגשר מיומן יכולים לעזור להקל על שיחות פרודוקטיביות, ליצור מרחב בטוח עבור שני בני הזוג להביע את רגשותיהם ולכוון את הצדדים להגעה להבנה הדדית.
במקרים בהם סירוב גט מצד האישה נובע מפחדים או אי ודאות ספציפיים, מתן ביטחון ותמיכה יכול למלא תפקיד חיוני בהקלה על ההיסוסים של האישה. סבלנות ואמפתיה הן מעלות חיוניות במהלך תהליך זה.
אולם בסופו של דבר, במקרה בו פתרון בדרכי שלום איננו בר השגה, ייתכן שיהיה צורך לחקור ערוצים משפטיים. עם זאת, חשוב לזכור שהתדיינות משפטית צריכה להיות מוצא אחרון, מכיוון שלעתים קרובות היא מעצימה את הסערה הרגשית ועלולה להכביד כלכלית על כל המעורבים, כולל הילדים המשותפים.
בקצרה, לסרבנות גט מצד אישה יכולה להיות השלכות משמעותיות על שני בני הזוג. אמפתיה, תקשורת וסיוע מקצועי חיוניים בניווט בנושא רגיש זה, במטרה סופית להגיע לפתרון המכבד את רווחתם של כל הצדדים המעורבים.
באילו אמצעים משפטיים ניתן לנקוט כדי לטפל בסירוב גט מצד האישה?
במקרים בהם אישה מסרבת לתת גט לבעלה, ניתן לנקוט באמצעים מסוימים, כמו הטלת סנקציות, כדי לעודד אותה לשתף פעולה:
- הלנת מזונות: הבעל רשאי לבחור שלא לשלם מזונות לאישה עד למתן הגט.
- ביטול קצבאות: קצבאות מהביטוח הלאומי שהאישה עשויה להיות זכאית להן ניתנות לביטול כאמצעי להפעלת לחץ לקבלת הגט.
- הגבלת נסיעות לחו"ל: ייתכן שיוטל על האישה מסרבת הגט, צו למניעת יציאה מהארץ כדי לדרבן אותה להכיר בגט.
- הגבלת רישיונות: רישוי למקצועות מסוימים עשוי להיות מוגבל כאמצעי נוסף להפעלת לחץ על האישה המסרבת לגט, כמו גם רישיון הנהיגה שלה.
- הקפאת חשבון בנק: ניתן להטיל הגבלות על חשבונות הבנק של האישה במידת הצורך.
- פוטנציאל מאסר: במקרים קיצוניים, מאסר עשוי להיחשב כסנקציה אפשרית על נשים סרבניות גט.
חשוב לציין כי על מנת להטיל סנקציות על אישה מסרבת גט, נדרש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול. זאת בשונה מגברים סרבני גט, שאפשרי להטיל עליהם סנקציות באמצעות בית הדין האזורי ללא צורך באישור מסמכות כה גבוהה.
על האפשרות לבקש היתר לנישואין שניים במקרים של סירוב גט מצד האישה הראשונה
בנוסף לאמור מעלה, בנסיבות חריגות רשאי בית הדין הרבני גם להסמיך את הבעל לשאת אישה שנייה. גם השגת אישור זה כרוכה בקבלת היתר ייעודי מנשיא בית הדין הרבני הגדול. במקרים בהם הבעל ממוצא אשכנזי, נדרשת גם הסכמה של 100 רבנים. עם זאת, אם הוטלו סנקציות על האישה בשל סירובה לגט, היתר לנישואין שניים יינתן רק בחלוף 3 שנים מתחילת ההליך הכובל נגדה. חשוב להדגיש שהיתרים כאלה לנישואים שניים הם נדירים יחסית והם ניתנים רק כמה פעמים בשנה במקרים מיוחדים.
האם אישה יכולה לסרב לתת גט עקב קיפוח בזכויותיה בגירושין?
בדרך כלל, טקס סידור הגט והכתובה נדונים רק אחרי מתן פסק הדין או קבלת אישור של הסכם גירושין המתייחס לכל הזכויות והחובות של בני הזוג בגירושין. עם זאת, במקרים מסוימים בהם ראה בית הדין הרבני צורך לחייב את האישה להתגרש, הוא רשאי להורות על מתן גט מיידי, גם אם לא הושלמה הסדרת כל הזכויות בגירושין. במקרים רלוונטיים כאמור, רשאי בית המשפט הרבני לקבוע דיון נפרד להתייחסות לכתובה במועד מאוחר יותר, תוך המשך הליך מתן הגט עצמו, ללא דיחוי.
זה המקום לציין כי גם בהליכים אזרחיים, טענה זו של סירוב גט מצד האישה בגין זכויות שלא הוסדרו, אינה עומדת בדרך כלל. במקרה ספציפי בו חויבה אישה לפצות את הבעל שלה ב-400,000 ₪ בגין סרבנות גט מצידה, טענה האישה כי היא לא מסרבת למתן הגט כליל, אלא רק דוחה אותו כדי לבקש הסדרה ראויה של הזכויות המגיעות לה מקשר הנישואין. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתה וקבע כי עליה לפצות את בעלה למרות סוגיית הזכויות הפתוחה.
לסיכום: סירוב גט מצד האישה
בעוד שבתי הדין הרבניים והאזרחיים כאחד, חותרים להתמודד עם סרבני גט באופן דומה ללא קשר למגדר, האמצעים הספציפיים לטיפול בסוגיה, עשויים להשתנות בהתאם לזהותו של הצד המסרב להכיר בגט. כפי שראינו, לשני הצדדים יש אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים ולבקש סנקציות נגד בן הזוג הסרבן, אולם החלת הסנקציות במקרה של סירוב גט מצד האישה, מחייבת אישור ברמה גבוהה יותר ואינה ניתנת בכל תרחיש.
אם אתם עומדים בפני סרבנות גט וזקוקים לליווי משפטי של עו"ד גירושין מנוסה כדי להבין איך מומלץ לפעול במצב העניינים המאתגר והרגיש הזה, אל תהססו לפנות לתמיכה מקצועית ממשרדנו. לסיוע אישי בתיק הגירושין שלכם, פנו עוד היום למשרד עו"ד אביב הראל.
