החוק בישראל מעניק לנשים נפגעות אלימות כלים משפטיים שנועדו לסייע להן להיחלץ מקשר הנישואין האלים. אולם בפועל, רבות מהן נתקלות בתופעה הקשה של בעלים המסרבים לתת להן גט גם לאחר שבית הדין פסק לטובת חיוב בעל בגט בנסיבות של התעללות.
בשורות הבאות נסביר מתי אפשרי לבקש מבית המשפט לכפות גט על הבעל האלים ואילו סעדים זמינים לנשים מסורבות גט במצבים אלו.
על סמכותם של בתי הדין הרבניים לפסוק בתיקי גירושין של זוגות יהודיים
עד שנת 1012 הותר לגברים יהודים להינשא למספר נשים ולגרש אותן ללא הסכמת האישה. בעקבות שינויים שחלו באותה העת ופסיקה של גדולי הדור, ובראשם רבנו גרשום, נקבע כי יש צורך בהסכמת שני הצדדים לגט. כמו כן נאסר על גברים לשאת יותר מאישה אחת.
כיום, בישראל תחום הנישואין והגירושין נמצא בסמכות בלעדית של הרבנות הראשית. לפיכך, פסיקות ההלכה הללו תקפות גם היום ומשפיעות על הדרך שבה יהודים יכולים להינשא או להתגרש. מכוח חוקים אלה, כל מי שרוצה להתגרש בישראל, בין אם התחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל או בארץ, נדרש לעבור דרך הרבנות ולתת גט בהסכמתו.
האם ההלכה היהודית מאפשרת חיוב בעל בגט בנסיבות של התעללות באשתו?
על אף שעל פי ההלכה יהודית נדרשת הסכמת שני הצדדים למתן וקבלת גט, במקרים מסוימים בית הדין הרבני רשאי לכפות על הבעל את מתן הגט לאשתו. העילות לכפיית גט מוגדרות בחוקי ההלכה וחלות הן על הבעל והן על האישה. לעיתים אף ניתן לכפות את מתן הגט על שני בני הזוג, למרות ששניהם מעוניינים להישאר נשואים. כלומר, הרבנות יכולה במקרים מסוימים לחייב גירושין על אף התנגדות הצדדים.
היסטורית, לבעל היה תפקיד מרכזי בתא המשפחתי – לפרנס את המשפחה ולשמור על כבודה.
לכן, הסיבה העיקרית המוכרת ביותר לכפיית מתן גט על גבר היא סירובו לפרנס את בני ביתו.
בנוסף, במקרים שבהם הבעל בוגד כרונית באשתו או עם מספר רב של נשים, ניתן לכפות עליו לתת גט. כלומר, אי מילוי חובותיו כלפי המשפחה או הפגיעה הקשה באשתו עשויים להוביל לכפיית גט.
סיבה חשובה ונוספת לכפיית מתן גט על פי ההלכה היא התעללות מצד בן הזוג. ההגדרה להתעללות בהקשר זה היא רחבה ביותר וכוללת לא רק פגיעות פיזיות, אם כי גם פגיעה נפשית ואף מקרים של זלזול מופגן בבתי הזוג.
כלומר, חוקי ההלכה מאפשרים חיוב בעל בגט בנסיבות של התעללות המתבטאת במגוון רחב של צורות – החל מאלימות פיזית וכלה ביחס משפיל או מזלזל כלפי בן/ת הזוג.
אילו מעשים נחשבים כהתעללות בראי ההלכה?
התעללות פיזית, בהקשר של כפיית גט, כוללת כל צורה של אלימות גופנית שהבעל הפעיל כלפי אשתו. במקרים של התעללות פיזית אין מקום לערער על עצם קיומה – פציעה, מכות, אונס וכו' נחשבים כהתעללות פיזית שמצדיקה את תביעת הגירושין של האישה.
מקרים אלה מהווים עילה מוצדקת בעיני הרבנות ובתי הדין לכפות על הבעל את מתן הגט. כלומר, אלימות פיזית מצד הבעל נגד אשתו היא עילה ברורה ומוסכמת לכפיית גירושין על הבעל.
כמו כן, אף על פי שאין הגדרה ברורה בחוק הדתי לפיה התעללות נפשית מהווה עילה לכפיית גירושין, בפועל ובהתבסס על פסיקות קודמות של בתי הדין הרבניים, התעללות נפשית מטופלת באופן דומה וחמור לא פחות מאשר התעללות פיזית.
להתעללות נפשית יש היבטים רבים ומורכבים. מצד אחד הרבנות מכירה במגוון רחב של מקרים המהווים התעללות נפשית, אך מאידך נדרשות ראיות מוצקות וקשות להשגה בשל אופייה הסמוי של התעללות זו.
אילו מעשים נחשבים כהתעללות נפשית המצדיקה חיוב בעל בגט בנסיבות של התעללות?
ההלכה מכירה בכמה סוגי התעללות נפשית בין בעל לאשתו שעשויים להצדיק כפיית גט על הבעל:
- גידופים וביוש בפומבי – נשים רבות מדווחות שזו הפגיעה הנפשית הקשה ביותר עבורן.
- זלזול מתמשך – על פי ההלכה נדרש הבעל לכבד את אשתו, ולכן זלזול בה נחשב להתעללות נפשית.
- התעללות כלכלית – מצב שבו הגבר הופך את האישה לתלויה בו לחלוטין מבחינה כלכלית.
- בידוד חברתי – מניעת מפגשי האישה עם משפחתה וחבריה גורמת למצוקה נפשית ומהווה סוג של התעללות נפשית.
על אף שבית הדין רשאי לפסוק על כפיית מתן גט במקרים כאלו, הדבר אינו מבטיח כי הגירושין אכן יצאו לפועל. זאת משום שאף על פי שהבעל מחויב על פי פסיקת בית הדין לתת גט, הוא עדיין יכול לסרב לעשות זאת – ובכך להותיר את אשתו כ"מסורבת גט". תופעת סרבנות הגט עלולה לפגוע בכל אישה, גם אם בית הדין קבע שיש לכפות על בעלה לתת לה גט.
כיצד ניתן להתמודד עם סרבנות גט עיקשת מצד בעל מתעלל?
התופעה של סרבנות גט מתקיימת גם במקרים של התעללות, כאשר הבעל מסרב לתת גט חרף פסיקת בית הדין המחייבת אותו בכך. ישנם מקרים קיצוניים שבהם הבעל מסרב לתת גט גם לאחר שהוגשה נגדו תלונה והוא אף נעצר על כך.
דוגמה מוכרת היא סיפורה של שירה איסקוב, שעברה התעללות קשה מצד בעלה שאף ניסה לרצוח אותה. על אף מעצרו, הבעל סירב לה לתת גט גם לאחר פסיקת בית הדין. רק לאחר הפעלת סנקציות של שליחה לבידוד בכלא, הסכים הבעל לבסוף לתת גט. המקרה מדגים כיצד תופעת סרבנות הגט יכולה לפגוע בנשים נפגעות אלימות גם כאשר מערכת המשפט מעורבת.
הסנקציות שניתן להטיל על סרבני גט בנסיבות של התעללות ובכלל
כאשר בית הדין הרבני פוסק על כפיית גט אך הבעל מסרב לתתו, הדיינים מוסמכים להפעיל כלפיו סנקציות שמטרתן ליצור לחץ שיוביל אותו לשתף פעולה. כפי שהיה במקרה של שירה איסקוב, יש מצבים שהסנקציות אכן פועלות במהירות, אך ישנם גם מקרים שבהם בעל מתעלל ממאן לתת גט למרות הסנקציות. במצב כזה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי ולהגיש תלונה רשמית על ההתעללות – צעדים שעשויים לסייע במאבק נגד סרבנות הגט.
כיצד עורך דין גירושין יכול לסייע במקרים הללו?
עורך דין לענייני גירושין יכול לסייע במספר דרכים במקרים של סרבנות גט:
- מתן ייעוץ וליווי משפטי לאורך כל ההליך מול בתי הדין הרבניים – החל משלב הגשת התביעה לגירושין ועד לקבלת הגט.
- סיוע באיסוף ראיות להוכחת העילות לגירושין, למשל במקרים של התעללות.
- לחץ משפטי מתמשך על בתי הדין להפעלת סנקציות הולמות כנגד הבעל הסרבן.
- פנייה לערכאות משפטיות נוספות כמו בית המשפט לענייני משפחה לשם קבלת פסקי דין אזרחיים המחייבים את הבעל בפיצויים לאשתו ויכולים להוות אמצעי לחץ נוסף למתן הגט.
- במקרים קיצוניים, נקיטת הליכים פליליים כנגד הבעל בגין ההתעללות או הסרבנות.
לסיכום
סרבנות גט הינה תופעה חמורה, אשר פוגעת קשות בנשים שעוברות התעללות מצד בני זוגן.
חרף פסיקות המחייבות את הבעלים במתן גט, רבים מהם ממשיכים בסרבנותם. כדי להיחלץ ממצב קשה זה, חיוני לפנות לעורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה והגירושין.
עו"ד אביב הראל הינו עורך דין מוביל לדיני גירושין, בעל ניסיון רב בטיפול במקרים של אלימות במשפחה וסרבנות גט.
אם את מבקשת לממש את זכותך לחיים ללא אלימות, פני מיידית לייעוץ משפטי דיסקרטי במשרדנו ואנו נסייע לך ככל יכולתנו.
